מגנוס האראלדסון
| לידה | 1135 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1145 (בגיל 10 בערך) | ||||
| מדינה |
 נורווגיה | ||||
| שושלת גילה | |||||
| |||||
| |||||
מגנוס האראלדסון (בנורדית עתיקה: Magnús Haraldsson, בנורווגית: Magnus Haraldsson; 1135 – 1145) היה מלך נורווגיה מ-1142 ועד מותו. הוא מלך יחד עם שלושת אחיו והיה בנו של האראלד הרביעי מפילגשו.
מגנוס נולד בזמן כל שהוא לאחר שנת 1130, כאשר הגיע אביו לנורווגיה. הוא גודל על ידי ראש השבט, קירפינגה אורם, בסטולה שבסונדהורדלנד. לא נראה שהוא הוכרז כמלך לאחר מות אביו יחד עם אחיו זיגורד השני ואינגה הראשון. הוא מופיע בסאגות לראשונה ב-1142, כאשר הגיע לנורווגיה מסקוטלנד בנו הבכור של האראלד הרביעי, אייסטיין השני והוכרז כמלך, יחד עם מגנוס. בפואמה של משורר החצר, איינר סקולסון, כל ארבעת האחים נחשבו כמלכים בעת ובעונה אחת. בניגוד לשלושת אחיו שמעשיהם כלוחמים מתוארים במקורות, נאמר על מגנוס שהוא "השכין שלום בין האנשים". על פי הסאגות, היה מגנוס בעל רגל נכה והוא חלה ומת בגיל צעיר. מאוחר יותר הוא לא נכנס לרשימות המספור המלכותיות של מלכי נורווגיה. יחד עם זאת הוא מופיע בכמה מהרשימות.
