מבצע סטורן קטן
מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||||||
תאריכים | 12 בדצמבר 1942 – 18 בפברואר 1943 (9 שבועות ו־6 ימים) | |||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | דונבאס וצפון הקווקז, ברית המועצות | |||||||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון טקטי סובייטי | |||||||||||||||||||||
|
מבצע סטורן (שבתאי), או מבצע סטורן קטן כפי שעודכן שמו מאוחר יותר, היה שם הקוד שניתן למתקפה של הצבא האדום באזור אגן הדון במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, שנערכה במחצית השנייה של דצמבר 1942. המבצע תוכנן במקור כמבצע המשך למבצע אורנוס, מתקפה סובייטית שנועדה לכתר את כוחות הציר באזור סטלינגרד, ומטרתו הייתה ניצול ההצלחה של "מבצע אורנוס" לצורך המשך ההתקדמות מערבה באגן הדון, ולניתוק הכוחות הגרמניים באזור הקווקז (קבוצת ארמיות A).
במהלך "מבצע אורנוס", שנפתח ב-19 בנובמבר 1942, הצליחו כוחות הצבא האדום לכתר כוחות גדולים של מדינות הציר, שכללו את הארמייה השישית וחלק מכוחות ארמיית הפאנצר הרביעית, באזור סטלינגרד. אולם כישלון הניסיונות הראשוניים של הכוחות הסובייטים לחסל את איגוד הכוחות הגרמני המכותר, והצורך להקצות כוחות נוספים כדי להדוף את המאמץ הגרמני לחבור אל הכוחות המכותרים בכיס סטלינגרד (מבצע סופת חורף שנפתח ב-12 בדצמבר) אילצו את הפיקוד הסובייטי העליון לשנות את תוכניותיו, לצמצם את הממדים ולשנות את היעדים של "מבצע סטורן". המתקפה הסובייטית החדשה נפתחה ב-16 בדצמבר, והצליחה להשיג את יעדיה העיקריים. היא אילצה את אריך פון מאנשטיין להפסיק את נסיונותיו לחלץ את הכוחות המכותרים בסטלינגרד, ולהתמקד במגננה על פיתחת רוסטוב, ובמהלכה ספגו כוחות קבוצת ארמיות דון, ובמיוחד הארמייה האיטלקית השמינית, אבידות כבדות.
הרקע למבצע
ב-17 במאי 1942, קבוצת ארמיות A וקבוצת ארמיות B של הצבא הגרמני פתחו בהתקפת נגד למניעת התקדמות הצבא הסובייטי מסמוך לעיר חרקוב. מהלך שהוביל לקרב חרקוב השני. הקרב התרחב ב-28 ביוני למבצע מקרה כחול, שמטרתו הייתה השתלטות על שדות הנפט הקווקזים.
ב-6 ביולי, ארמיית הפאנצר הרביעית, תחת פיקודו של הרמן הות, כבשה את העיר וורונז' ואיימה לפרק את התנגדות הצבא האדום. בתחילת אוגוסט הגנרל אוואלד פון קלייסט מארמיית הפאנצר הראשונה הגיע למכרות הנפט של מייקופ, 500 ק"מ דרומית לעיר רוסטוב, שנכבשה על ידי הארמייה ב-23 ביולי.
התקדמותם המהירה של הגרמנים איימה לבודד את ברית המועצות משטחיה הדרומיים, ומקווי האספקה המגיעה מפרס. אולם המתקפה החלה לדעוך כשרכבות האספקה התקשו לקדם את יחידות חוד החנית שנותרו עם מעט מדי כוח אדם ודלק.
מבצע אורנוס
מבצע אורנוס היה שם הקוד של מבצע אסטרטגי סובייטי במלחמת העולם השנייה. המבצע הוביל לכיתור של הארמייה השישית, הארמיות השלישית והרביעית של רומניה, וחלקים מארמיית הפאנצר הרביעית. המבצע היווה חלק מהקרב המתמשך בסטלינגרד, והיה מכוון להרוס את הכוחות הגרמניים הנמצאים באזור סטלינגרד. תכנון מבצע אורנוס החל כבר בספטמבר 1942, ופותח במקביל עם התוכנית לאגף ולהרוס את קבוצת ארמיות מרכז של הצבא הגרמני והכוחות הגרמניים הלוחמים בקווקז. הצבא האדום ניצל את העובדה כי הכוחות הגרמניים באזור היו מותשים, והשתמשו בארמיות רומניות ואיטלקיות חלשות יותר כדי להגן על אגפיהם. נקודות המוצא של המתקפה הייתה ישירות מול הכוחות הרומניים. ארמיות הציר הללו היו חסרות ציוד נ"ט שיאפשר להם להתמודד עם השריון הסובייטי.
מבצע סופת חורף
מבצע סופת חורף שפעל בין 12 - 23 בדצמבר 1942, היה הניסיון של ארמיית הפאנצר הרביעית לסייע לכוחות הציר שכותרו במהלך קרב סטלינגרד. בסוף נובמבר הצבא האדום השלים את מבצע אורנוס, שהביא לכיתורם של צוותי הציר בתוך ומסביב לעיר סטלינגרד. הכוחות הגרמניים שנותרו בסטלינגרד ובפאתי העיר, אורגנו מחדש תחת ארמיית דון, בפיקודו של גנרל-פלדמרשל אריך פון מאנשטיין. כשהצבא האדום המשיך לבנות את כוחו, בניסיון להקצות משאבים רבים ככל האפשר כדי להפעיל את מבצע סטורן המתוכנן, שנועד לבודד את קבוצת ארמיות A משאר הצבא הגרמני, הלופטוואפה החלו בניסיון להעביר אספקה לכוחות הגרמניים בסטלינגרד בעזרת גשר אווירי. עם זאת, הם נכשלו במשימה ותוך כל הבינו כי פריצה החוצה של הכוחות המכותרים הגרמנים תתאפשר רק אם תתבצע פעולה מוקדם ככל שניתן. בעקבות הכישלון, מאנשטיין החליט לתכנן ולהוציא לפועל פעולת שחרור.
מתקפת הנגד הסובייטית
מבצע סערת חורף שנפתח ב-12 בדצמבר, יצר איום משמעותי לפריצת טבעת הכיתור הסובייטית סביב אגד הכוחות הגרמני, שכותר בכיס סטלינגרד, ואילץ את הפיקוד הסובייטי להקצות חלק מכוחות העתודה שלו, כולל ארמיית המשמר השנייה בפיקוד רודיון מלינובסקי, לבלום את המשך ההתקדמות של כוח החילוץ הגרמני של מאנשטיין. כתוצאה מכך נאלץ הפיקוד הסובייטי העליון לשנות את התוכנית המקורית של ״מבצע סטורן״ ולצמצם את יעדי המבצע. המבצע המעודכן, שקיבל את שם הקוד "סטורן קטן", נפתח ב-16 בדצמבר.
פעולה זו כללה תזוזה מינימלית ומדויקת שאיימה לנתק את כוחות החילוץ הגרמניים. גנרל פיודור קוזנצוב של ארמיית המשמר הראשונה ודמיטרי לליושנקו מארמיית המשמר השלישית תקפו מצפון, כשהם מכתרים את 130,000 חיילי הארמייה השמינית האיטלקית בנהר הדון תוך התקדמות לעבר מלירובו. מאנשטיין שלח את דיוויזיית הפאנצר ה-6 לסייע לאיטלקים שכותרו ומתוך 130,000 חיילים, 45,000 שרדו והצטרפו לפאנצרים בצ'רטקובו (Chertkovo) ב-17 בינואר. מדרום התקדמות הארמייה ה-28 של גנרל גרסימנקו, איימה לכתר את ארמיית הפאנצר הראשונה, והארמייה ה-51 של גנרל טרופנוב תקפה את שיירת הסיוע בפשיטה נועזת.
ב-24 בדצמבר טנקים של הקורפוס המשוריין ה-24 של הגיעו לטאצינסקאיה, שהייתה בסיס חיל האוויר הקרוב ביותר לסטלינגרד ושממנו הלופטוואפה העבירו אספקה לחיילים הנצורים. טנקים סובייטים נסעו דרך סופות שלגים לתוך שדה התעופה והרסו את מטוסי התובלה הגרמניים.
ב-29 בדצמבר, בשל איום הכיתור על שיירת החילוץ, מאנשטיין נאלץ לסגת בחזרה לקוטלניקובו (Kotelnikovo), ולהשאיר את הגרמנים המכותרים בסטלינגרד לגורלם. מתוך 200,000 - 250,000 חיילים מכותרים, 90,000 שרדו ונלקחו לשבי. מתוכם 5,000 חזרו לגרמניה בחיים. ההיקף המצומצם של המתקפה הסובייטית אפשר לגנרל אוואלד פון קלייסט לסגת עם קבוצת ארמיות A לכיוון קובאן, למעט ארמיית הפאנצר הראשונה שהצטרפה לארמיית הדון ברוסטוב.
לקריאה נוספת
- Glantz, David M. (January 1996). "Soviet Military Strategy During the Second Period of War (November 1942–December 1943): A Reappraisal". The Journal of Military History (Society for Military History) 60 (1): 35.