דמיטרי לליושנקו
| לידה |
2 בנובמבר 1901 כפר במחוז רוסטוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
20 ביולי 1987 (בגיל 85) מוסקבה, ברית המועצות  |
| השתייכות |
ברית המועצות |
| תקופת הפעילות | 1919–1987 (כ־68 שנים) |
| דרגה |
 מרשל כוחות השריון |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד חטיבת הטנקים ה-39 מפקד הקורפוס הממוכן ה-21 מפקד קורפוס הרובאים המיוחד של המשמר ה-1 מפקד הארמייה החמישית מפקד הארמייה ה-30 מפקד ארמיית המשמר הראשונה מפקד ארמיית המשמר השלישית מפקד ארמיית הטנקים הרביעית ארמיית המשמר המשוריינת הרביעית מפקד המחוז הצבאי טרנס בייקל מפקד המחוז הצבאי אורל | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת האזרחים ברוסיה מלחמת החורף מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
       | |
דמיטרי דנילוביץ' לליושנקו (ברוסית: Дмитрий Данилович Лелюшенко; 2 בנובמבר 1901 - 20 ביולי 1987), פיקד על כוחות שריון במהלך מלחמת העולם השנייה, ונחשב לאחד ממפקדי השריון המוכשרים ביותר בצבא האדום.
ביוגרפיה
קריירה צבאית
לליושנקו נולד ב-2 בנובמבר (20 באוקטובר לפי הלוח היוליאני) 1901 בכפר במחוז רוסטוב, שהשתייך לאימפריה הרוסית. בשנת 1919 הצטרף לליושנקו לצבא האדום, ולחם בשורותיו במהלך מלחמת האזרחים הרוסית כחלק מארמיית הפרשים הראשונה. לאחר מכן מילא לליושנקו תפקידים שונים, ובשנת 1933 מונה למפקד גדוד טנקים.
מלחמת העולם השנייה
בשנת 1939 מונה לליושנקו למפקד חטיבת הטנקים ה-39, והשתתף עמה בפלישת ברית המועצות לפולין ובמלחמת החורף. עם פלישת הכוחות הגרמניים לברית המועצות לחם לליושנקו עם חטיבתו, ובאוגוסט 1941 מונה למפקד הקורפוס הממוכן ה-21. באוקטובר אותה שנה מונה למפקד קורפוס הרובאים המיוחד של המשמר ה-1, והוטל עליו לבלום את יחידות ארמיית הפאנצר השנייה שהתקדמו לעבר מוסקבה. ב-11 באוקטובר מונה למפקד הארמייה החמישית, אולם כעבור 6 ימים נפצע באחד הקרבות. בנובמבר 1941 מונה למפקד הארמייה ה-30, והשתתף עמה במתקפת הנגד באזור מוסקבה, ושחרר עמה את העיר קלינין. בקיץ 1942 לחם לליושנקו בקרב רז'ב הראשון וספג אבדות כבדות, ובנובמבר 1942 מונה למפקד ארמיית המשמר הראשונה ולחם עמה במבצע אורנוס. לאחר מכן מונה למפקד ארמיית המשמר השלישית, ולחם עמה בקרב דנייפר ובמבצע דנייפר-קרפטי. במרץ 1944 מונה לליושנקו למפקד ארמיית הטנקים הרביעית, אשר שמה שונה במרץ 1945 לארמיית המשמר המשוריינת הרביעית, ולחם עמה במבצע לבוב-סנדומייז' ובמבצע ויסלה-אודר. במהלך הקרב על ברלין לחם לליושנקו עם הארמייה כחלק מהחזית האוקראינית הראשונה, ולאחר מכן השתתף בקרב על פראג.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה מילא לליושנקו תפקידים בכירים בצבא האדום. בשנת 1956 מונה למפקד המחוז הצבאי טרנס בייקל, ובשנת 1958 מונה למפקד המחוז הצבאי אורל. בשנת 1960 מונה לליושנקו ליו"ר ארגון ДОСААФ[1], ובשנת 1964 מונה ליועץ המפקח במשרד ההגנה.
ב-20 ביולי 1987 מת לליושנקו בביתו שבמוסקבה, ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.
קישורים חיצוניים
- דמיטרי לליושנקו (ברוסית)
הערות שוליים
- ^ ארגון ספורט צבאי בברית המועצות
- אנשי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- גנרלים סובייטים
- אנשי הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה
- מעוטרי גיבור ברית המועצות
- מקבלי עיטור לנין
- מקבלי עיטור סובורוב
- מקבלי עיטור הדגל האדום
- מקבלי עיטור קוטוזוב
- מקבלי עיטור בוגדן חמלניצקי
- מקבלי עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה
- מפקדי ארמיות בצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- אישים הקבורים בבית העלמין נובודוויצ'יה
- ילידי 1901
- נפטרים ב-1987