מבצע ויקטוריה
| מלחמה: מלחמת ההתשה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 11 ביוני 1970 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | הגדה המערבית של תעלת סואץ | |||||||||||||||||
| עילה | ב- 30 במאי 1970 נהרגו ארבעה עשר צנחנים ונפצעו שישה במארב שביצע הקומנדו מצרי. | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ישראלי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
מבצע ויקטוריה הוא אחת משתי פשיטות שבוצעו במלחמת ההתשה נגד כוחות קומנדו מצריים שתפשו את עמדות הקו הקדמית בגדה המערבית (המצרית) בגזרה הצפונית של תעלת סואץ.
רקע
אלוף פיקוד הדרום, אריאל שרון, תבע עריכת פשיטות נגד הקומנדו המצרי, שהירבה להניח מארבים לסיורים של צה"ל בקרבת התעלה. שרון תבע ליטול יוזמה באמצעות עריכת פשיטות לעומק השטח המצרי ואף תמך בהחזקת שטחים מעבר לתעלה לפרקי זמן מוגבלים. לעומתו, הרמטכ"ל, רא"ל חיים בר-לב, התנגד לגישה זו בנימוק שביצוען של הפשיטות יגרור בהכרח אבידות כבדות ושממילא השפעתן לא תהיה מכרעת על מצבו של צבא מצרים באזור התעלה. פשיטה ראשונה המבוססת על המודל שהציע שרון נערכה ב-14 במרץ 1970. כוח ישראלי פשט בשני מקומות צפונית לעיר קנטרה. בפעולה נהרגו שמונה חיילים מצריים. לצה"ל שני הרוגים, וארבעה פצועים.
המבצע
ב- 30 במאי 1970 נהרגו ארבעה עשר צנחנים ונפצעו שישה במארב שביצע הקומנדו מצרי. בעקבות זאת, וביוזמת אלוף הפיקוד שרון, הוחלט במטה הכללי כי יש לבצע פעולת תגמול כנגד כוחות צבא מצרים שפרושים לאורך התעלה. מבצע ויקטוריה נערך ב-11 ביוני 1970. תא"ל רפאל איתן, ששימש כקצח"ר התנגד לבחירה בסיירת שקד לביצוע הפעולה, אולם מפקדה, סא"ל דני רהב וולף שיכנע את האלוף שרון כי הדבר בכוחה של היחידה. כוח מסיירת שקד בפיקודם של מפקד הסיירת, דני רהב וולף, וסגנו אמציה חן ובו 134 לוחמים, בסיוע יחידה 707 של חיל הים, חיל אויר, הנדסה, תותחנים ושריון, צלח את התעלה באזור בוצי וטיהר קטע של כשלושה קילומטרים לאורכה. לצליחה קדמה פעולת ריכוך אווירית. במהלך הפעולה עלה בידי הכוח לפוצץ כמה בונקרים ותותחים מצריים[1]. חיילי הכוח ספרו שלושים חיילים מצריים הרוגים וככל הנראה הרוגים נוספים נמצאו בתוך הבונקרים[2]. לצה"ל היו ארבעה הרוגים ו-12 פצועים. למחרת התקשר תא"ל איתן אל וולף, מפקד הסיירת, הודה כי טעה ושיבח אותו על הפעולה[3]. לנוכח כמות הנפגעים לצה"ל לא התקיימו פעולות דומות נוספות אחרי פשיטה זו. חודשיים מאוחר יותר נכנסה לתוקפה הפסקת האש שסיימה, הלכה למעשה, את מלחמת ההתשה. בעקבות הצלחת המבצע[4], ושיטת צליחת התעלה באמצעות סירות סער, הוכשרה בקרבת התעלה ה"חצר" אשר תשמש כנקודת הצליחה במלחמת יום הכיפורים והמבצע שימש כמודל למבצע אבירי לב[5].
לקריאה נוספת
- אורי מילשטיין ודב דורון, סיירת שקד, הוצאת ידיעות אחרונות, 1994.
- רן אדליסט, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמודים 32–33.
קישורים חיצוניים
- מבצע ויקטוריה באתר סיירת שקד.
- מבצע ויקטוריה באתר סיירת שקד יחידה 424.
אריק שרון מתדרך את הכוחות ,לקראת היציאה למבצע ויקטוריה, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
הערות שוליים
- ^ רן אדליסט, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמוד 33, דני רהב וולף: "לבסוף עברו הכוחות את התעלה, ואת תעלת המים המתוקים, והחלו מטהרים את הבונקרים ואת מפקדות הצבא המצריות. הקרב היה קשה בגלל תנאי מזג השטח ובגלל התנגדות החיילים המצריים, שהופתעו אמנם, אך הגיבו פה ושם במכות אש, בהשלכות רימונים, ובירי בזוקות. הכוחות התקדמו תוך הפעלת אש והשלכת רימוני זרחן לתוך הבונקרים. קבוצות של חיילים מצריים נעו בשטח כעדר ללא רועה והם נורו על- ידי הכוחות הפורצים".
- ^ רן אדליסט, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמוד 33, דני רהב וולף: "עשרים ושניים הרוגים נספרו על- ידי הפורצים, וחיילים מצריים נוספים נהרגו במארבי החסימה".
- ^ סרטונים-וכתבות-ויקטוריה
- ^ רן אדליסט, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמוד 33, דני רהב וולף: "לקראת בוקר היו הכל מרוכזים בבלוזה לתחקיר ראשוני, תוך תחושה, שבמלחמת ההתשה יש לצה"ל תשובה משלו להרעשה המצרית הקבועה".
- ^ מבצע ויקטוריה באתר סיירת שקד יחידה 424.
23189543מבצע ויקטוריה