מאיר יופה
| |
| הדיפלומט מאיר יופה | |
| לידה | תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | תל אביב-יפו, ישראל |
מאיר יופה (18 באוגוסט 1928, תל אביב, פלשתינה (א"י) – 11 באפריל 2001, תל אביב-יפו, ישראל) היה דיפלומט ישראלי אשר כיהן כשגריר הראשון של ישראל בבולגריה לאחר חידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.
ביוגרפיה
מאיר יופה נולד בתל אביב. אביו שהיה נתין רוסי נמלט למצרים במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה והשתקע בה. יופה גדל בקהיר, וב-1948 נמלטה משפחתו לצרפת ומשם עלתה לישראל. ב-1964 הצטרף לשירות החוץ הישראלי. בין השנים 1964–1965 כיהן כעוזר בדסק אפריקה של משרד החוץ, בין השנים 1965–1967 כיהן כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל באדיס אבבה שבאתיופיה, בין השנים 1967–1969 כיהן כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל ברואנדה וכמיופה כח לא תושב בצירות ישראל בבורונדי.
בין השנים 1969–1972 כיהן כעוזר ראשי למחקר במרכז למחקר מדיני, בין השנים 1972–1974 כיהן כיועץ בשגרירות ישראל באתיופיה, בין השנים 1974–1979 כיהן כיועץ לענייני אפריקה בשגרירות ישראל בצרפת, ומ-1976 כסגן נציג ישראל לאונסק"ו ולארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. בין השנים 1983–1985 כיהן כשגריר לא תושב בלסוטו ובסווזילנד, בין השנים 1985–1988 כיהן כחבר המשלחת הישראלית לאו"ם במעמד שגריר.
בין השנים 1988–1990 כיהן כמנהל מחלקת אפריקה במשרד החוץ. בתחילת 1990 מונה לשגריר ישראל באתיופיה ובשל עימותים עם המשטר המרקסיסטי של מנגיסטו היילה מריאם ביקש לסיים את תפקידו. בהמשך אותה השנה ועד 1993 כיהן כשגריר ישראל בבולגריה. יופה היה השגריר הישראלי הראשון בבולגריה לאחר חידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. עם סיום כהונתו פרש לגמלאות.[1] לאחר פרישתו הצטרף לתנועת הליכוד והיה מקורבו של זלמן שובל.[2]
קישורים חיצוניים
- תמר גולן, מנכ"ל אונסק"ו איים-וברה"מ מיהרה לתת אשרות לישראלים, מעריב, 13 באוקטובר 1977
- רן דגוני, ישראל תחשוף קשרי מדינות ערב עם דרא"פ, מעריב, 2 באוקטובר 1986
- שגריר ישראל באתיופיה הגיש כתב האמנתו לנשיא מנגיסטו, מעריב, 25 במרץ 1990
הערות שוליים
- ^ מאיר יופה, באתר משרד החוץ.
- ^ אורי דרומי, בחזרה לאדיס אבבה, באתר הארץ, 16 באפריל 2001.
40012490מאיר יופה