מאיר אהרנסון
 | |
| לידה |
1872 ה'תרל"ב קרוצ'ה (אנ'), בפלך מוהילב שברוסיה הלבנה |
|---|---|
| פטירה |
22 באוקטובר 1935 (בגיל 63 בערך) כ"ו בתשרי ה'תרצ"ו בית החולים הדסה בתל אביב |
| מקום קבורה | בית הקברות הישן בתל אביב |
| פעילות בולטת | איש עסקים, פובליציסט ופעיל ציוני |
מאיר אהרנסון (ה'תרל"ב, 1872[1], קרוצ'ה, פלך מוהילב - ליל כ"ו בתשרי ה'תרצ"ו, 22 באוקטובר 1935) היה איש עסקים, פובליציסט ופעיל ציוני בחרקוב, לאחר המהפכה הבולשביקית פעל בקובנה ובברלין ובשנותיו האחרונות בארץ ישראל.
ביוגרפיה
נולד בקרוצ'ה (אנ'), בפלך מוהילב שברוסיה הלבנה, לרב יעקב אהרונסון, חסיד חב"ד שהיה רב העיירה. אחיו היה הרב שלמה אהרונסון, לימים רבה של תל אביב. בצעירותו למד תורה אצל אביו. הוא נמשך לתנועת חיבת ציון והיה פעיל מרכזי בתנועה הציונית באודסה. בתקופת אודסה היה ממקורבי לילינבלום.
בהמשך השתקע בחרקוב, התפרנס מסחר בעצים והיה אחד מעסקני הציבור הציוניים החשובים בעיר. ב-1902 היה ציר בוועידת מינסק, ב-1917 התמנה כיו"ר ההסתדרות הציונית וועד הקהילה בחרקוב, ושימש כיושב ראש "תרבות" בעיר.
בתקופת המהפכה הבולשביקית נאסר בשל פעילותו הציונית, עם שחרורו נמלט מתחומי רוסיה ועשה שנים אחדות בקובנה ובברלין.
ב-1924 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. הוא פרסם מאמרי פובליציסטיקה בעיתון "הארץ". כן היה חבר ועד בית הכנסת הגדול.
אהרנסון נפטר מסיבוך של סרטן החלחולת בבית החולים הדסה בתל אביב כחצי שנה לאחר פטירת אחיו, הרב שלמה אהרנסון שהיה רבה הראשי של תל אביב. הוא נקבר לצד אחיו בבית הקברות הישן בתל אביב[2].
לקריאה נוספת
- 'אהרונסון, מאיר', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 518. (הספר בקטלוג ULI)
- ר' מאיר אהרנסון ז"ל, הארץ, 23 באוקטובר 1935, עמ' 1
הערות שוליים
31821441מאיר אהרנסון