מאוריציו קטלאן
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
| |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. |
| מקטלאן ומאחוריו פסלו L.O.V.E בככר הבורסה במילאנו, בשנת 2010 | |
| מקטלאן ומאחוריו פסלו L.O.V.E בככר הבורסה במילאנו, בשנת 2010 |
מאוריציו קַטֶלאָן (באיטלקית:Maurizio Cattelan; 21 בספטמבר 1960) הוא אמן פלסטי איטלקי, הפועל באיטליה ובארצות הברית. הוא נודע, בין השאר, בפסליו הסטיריים, כמו "השעה התשיעית" (La Nona Ora) (1999) שבה הציג את דמותו של האפיפיור באותה תקופה, יוחנן פאולוס השני, כשהוא מופל ארצה על ידי מטאוריט, "הוא" (2001) שבו הראה תלמיד מתפלל שפניו מקרוב נראים כפניו של היטלר, ו"האהבה נשארת לנצח" (1997).
ביוגרפיה
קטלאן, יליד פדובה, התחיל את הקריירה האמנותית ב-שנות ה-1980 בעיר פורלי בשיתוף פעולה עם אמנים מקומיים. השתתף לראשונה בתערוכה בשנת 1991 בגלריה לאמנות מודרנית בבולוניה עם היצירה "Stadium" -שולחן כדורגל ארוך מאוד כשמשני צדיו שתי שורות שחקנים - הלבנים - שחקני המילואים של קבוצת A.C.Cesena מול שחורים - פועלים סנגלים שעבדו באזור ונטו.
יצירותיו משלבות פיסול עם מיצג, אך לעיתים קרובות כוללות אירועים מסוג "הפנינג", פעולות פרובוקטיביות, קטעי תיאטרון, מילות הסברה על שלטים המלווים יצירות אמנות שלו או של אחרים, מאמרים ראשיים ללא מקור.
יחד עם פאולה מנפרין ודומיניק גונסאלס-פרסטר הוציא לאור את כתב העת Permanent Food ויחד עם ג'וני ועלי סאבטוניק - את כתב העת "צ'ארלי" (Charley). לפעמים עבד עם המגזין לאמנות עכשווית Flash Art. בספטמבר 2010 יחד עם הצלם פיירפאולו פרארי הקים את הפרויקט "Toilet Paper".
קטלאן מחלק את זמנו בעיקר בין מילאנו לניו יורק.
קישורים חיצוניים
