Gewehr 98

Gewehr 98
	הרובה לצד פס תחמושת וכידון רובה
	הרובה לצד פס תחמושת וכידון רובה
מידע כללי
סוג	רובה בריחי
נגזרות	K98a, K98b, מאוזר K98
תכנון	1895, מאוזר
מדינה מייצרת	הקיסרות הגרמנית
יצרן	מאוזר ומפעילים נוספים: Mauser, Deutsche Waffen und Munitionsfabriken, Haenel, Sauer & Sohn, Waffenwerke Oberspree, V. Chr. Schilling Co., Simson, Imperial Arsenals of Amberg, Danzig, Erfurt, Leipzig, and Spandau
תקופת השימוש	1898–1945 (כ־47 שנים)
מלחמות	ראו בהמשך הערך
מדינות המשתמשות	גרמניה ועוד מדינות, ראו בגוף הערך
יחידות שיוצרו	כ-5,000,000
מידע טכני
קליבר
פעולה	בריחי
הזנה	5 כדורים במחסנית פנימית
כוונות	ברזל או טלסקופית
אורך כולל	1250 מ"מ
אורך קנה	740 מ"מ
משקל ריק	4.09 ק"ג
מהירות לוע	878 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי	500 מטר (עם כוונות ברזל)
טווח מקסימלי	קצת מעל 800 מטר (עם כוונת טלסקופית

רובה Gewehr 98 (נקרא לעיתים גם M98) הוא רובה בריחי שפותח על ידי חברת כלי הנשק הגרמנית מאוזר עבור הקיסרות הגרמנית בסוף המאה ה-19. הרובה הוא רובה בריחי בקליבר 8x57 מ"מ המוזן באמצעות פס תחמושת הטוען 5 כדורים אל תוך מחסנית פנימית מתחת לקנה. הרובה שירת בצבא הקיסרות הגרמנית וברייכסווהר מ-1898 (ולכן שמו M98) עד 1935, אז הוחלף בגרסת הקרבין שלו מאוזר K98. רובה M98 היה הרובה הראשי של כוחות החי"ר הגרמניים במלחמת העולם הראשונה.

היסטוריה

רובה ה-Gewehr 98 נקרא על שם שנת 1898, בה החל ייצורו. רובה זה החליף את ה-Gewehr 1888 בשירות הצבא הגרמני. התכנון הבריחי של ה-M98 נרשם כפטנט על ידי פאול מאוזר ב-9 בספטמבר 1895. ה-M98 עצמו היה אחרון בסדרה של רובים שהציגה חברת מאוזר בשנות ה-90 של המאה ה-19. מנגנון הרובה נגזר מהרובה הניסיוני Gewehr 96.

ועדת בחינת הרובים Gewehr-Prüfungskommission (G.P.K.) הגרמנית אימצה את ה-M98 ב-5 באפריל 1898. ב-1901 הפך הרובה למבצעי כשנכנס לשירות כוח המשלחת לאסיה המזרחית, הצי ו-3 קורפוסים של צבא היבשה הפרוסי. הוא זכה לטבילת אש במרד הבוקסרים (1898-1901). ב-1904 הוחלט לייצר עוד מהרובים, וואפנפבריק מאוזר זכתה בחוזה לייצור 290,000 רובי M98 ו-DWM (ראשי תיבות של Deutsche Waffen und Munitionsfabriken) בחוזה לייצור 210,000 רובי M98.