לשכת בית האבן
לשכת בית האבן הייתה לשכה בצפון מזרח הבירה שבהר הבית, בה היה שוהה הכהן השורף את הפרה האדומה שבעת ימים קודם שריפתה[1].
שם הלשכה
על פי התלמוד הלשכה נקראה כך משום ”שכל מעשיה בכלי גללים בכלי אבנים ובכלי אדמה”, הטעם לשימוש בכלים אלו שאינם מקבלים טומאה, היה החמרה בדיני הפרה על מנת שלא יבואו לזלזל בה משום שנעשתה על ידי "טבול יום", דבר שהצדוקים החמירו בו[2].
לדברי התוספות החמרה זו נהגה רק במהלך שבעת הימים הקודמים לשריפת הפרה, אך בשאר הזמן היו משתמשים בכלים רגילים, אף לצורכי הפרה[3].
מיקום הלשכה
על פי המשנה (מסכת פרה, פרק ג', משנה א') הלשכה הייתה ממוקמת ”עַל פְּנֵי הַבִּירָה, צָפוֹנָה מִזְרָחָה.” במשמעות המונח "בירה" נחלקו האמוראים, לדעתו של ריש לקיש זהו כינוי לכל הר הבית, ואילו לדעת רבי יוחנן מדובר במתחם מסוים בהר הבית שנקרא כך[4].
לדברי התוספות[5] הלשכה הייתה ממוקמת מחוץ לעזרה, אות לכך שמעשי הפרה אינם נעשים בקודש, אך לדברי רש"י[6] והרמב"ם[7] הלשכה אכן הייתה ממוקמת בעזרה.
טעם מיקומה הצפוני-מזרחי של הלשכה התפרש בתלמוד שהוא לסימן היכר לכך שמעשי הפרה נעשים למזרחו של המקדש, ולכך שהיא נקראת "חטאת" וקורבן חטאת רגיל, הקרב במקדש, שחיטתו בצפון המזבח[8].
חיובה במזוזה
בתלמוד[9] הובאה ברייתא האומרת כי הלשכה היחידה החייבת במזוזה במקדש היא לשכת פרהדרין, מפני ששם היה דר הכהן הגדול בשבעת הימים שלפני יום הכיפורים, הראשונים התקשו מדוע לא נאמר בברייתא שאף לשכת בית האבן חייבת, על כך תירצו שלא נידונו בברייתא אלא הלשכות שבעזרה (ולפי תירוץ זה הלשכה אכן חייבת), או שכיון שאין בה שימוש קבוע אלא "אחת לכמה שנים", אינה נחשבת דירה, ופטורה מן המזוזה[10].
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת פרה, פרק ג', משנה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ב' עמוד א'
- ^ תוספות, מסכת יומא, דף ב' עמוד א', ד"ה שכל
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ב' עמוד א'
- ^ תוספות, מסכת יומא, דף ב' עמוד א', ד"ה ומאי שנא, וכן אחד התירוצים בתוספות, מסכת יומא, דף י' עמוד א', ד"ה חוץ
- ^ רש"י, מסכת יומא, דף ב' עמוד א', ד"ה צפונה
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות פרה אדומה, פרק ב', הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ב' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י' עמוד א'
- ^ התירוץ השני בתוספות, מסכת יומא, דף י' עמוד א', ד"ה חוץ
לשכת בית האבן40099264