לשכת בונים חופשיים
לשכת בונים חופשיים, או לשכה מסונית, היא יחידת המבנה הבסיסית של הבנייה החופשית. כל לשכה חדשה אמורה לקבל צ'ארטר מלשכה גדולה, והיא מתקבלת לארגון ומוענקת לה הסמכה, רק לאחר שהתחייבה לפעול ולנהל ענייניה על פי החוקה של אותה הלשכה הגדולה. ישנן שלוש לשכות שהן יוצאות דופן, מבחינה זו שאינן זקוקות לאישור הסמכה. אלו הן שלוש הלשכות שהקימו את הלשכה הגדולה הראשונה של אנגליה בלונדון. בדרך כלל כל בונה חופשי הוא בעל הזכות לבקר בכל לשכה, תחת כל תחום שיפוט, של כל לשכה גדולה שנמצאת ביחסי ידידות עם לשכתו. בלשכות גדולות מסוימות זכות זו שמורה אך ורק לרב בונה (בעל הדרגה השלישית). ברוב המקרים הוא מחויב לבדוק את יחסי לשכתו עם הלשכה בה הוא מעוניין לבקר, ולאשר את תקינות החברות של הלשכות. חברי הבנייה החופשית מצטרפים ללשכה על מנת לרכוש את דרגות המסדר, וכל עלייה בדרגה מקדמת את מעמד הבונה. אלו הן שלוש דרגות הבסיס:
- תלמיד/שוליה בונה (Entered Apprentice)
- חבר/עמית בונה (Fellowcraft)
- רב/אומן בונה (Master mason).
מקור המונח
בתקופת ימי הביניים, גילדות הבנאים היו משעינות צריפים או סוכות על קירות או חומות המבנים שהקימו, ואלו נקראו בשפתם של הנורמנים (Norman) "מבנים שעוּנים: - Alodgements. מאוחר יותר, המושג קוצר ל-Lodges - לשכות. ככל הידוע, הוא הוזכר לראשונה בשנת 1277, ולאחר מכן ב-1355. המבנים הללו שימשו לאחסון חומרים וכלי עבודה. לשכות אלו פעלו בבניה החופשית הסקוטית ולא האנגלית. השם Lodge דבק בבניה החופשית וכן בגופים ותחומים רבים אחרים. כך למשל המילה מקובלת כאכסניה, חדר או דירה זמנית.[1]
סוגי לשכות
בונים חופשיים נפגשים במסגרת הלשכה, לא בהכרח בתוך מבנה פיזי של לשכה, למרות הכינוי לשכה או היכל למקום המפגש בו הם מתאספים. כינויים נוספים המקובלים הם מרכז מסוני, מקדש או אולם מסוני, והם נוספו על מנת להימנע מביקורת שלילית, דעות קדומות וחשד לגבי טיב התנועה. בלשכות מסוימות נהוג להשתמש בכינויים שונים בתקופות שונות.
השמות "לשכה כחולה", "לשכת האומנות" או "לשכת האומנות העתיקה" מתייחסים למבנה הבסיסי של הבנייה החופשית הכוללים את שלוש הדרגות הראשונות, לעומת הלשכות המורחבות כמו לשכות "הנוסח היורקי" ו"הנוסח הסקוטי". בבריטניה הגדולה נהוג להשתמש במונח "לשכת האומנות". הלשכה הכחולה הוא מונח הנגזר מהתפאורה בלשכות הבנייה החופשית האנגלית והאירית שגוונה כחול. למרות מקורו העתיק, השימוש במונח גדל והתפשט ביבשת אמריקה במאה ה-20 וה-21. [2]
לשכות מחקר נוסדו במטרה לקדם ולפתח את לימודי ההיסטוריה, התאוריה והפרקטיקה המסונית. דוגמה ללשכה כזו היא Quatuor Coronati Lodge. הלשכה מגבילה בקפדנות את מספר חבריה. היא מארחת מבקרים מרחבי העולם ונשלחים אליה מסמכים שונים העוסקים בבנייה החופשית. לתחומי שיפוט של לשכות גדולות רבות יש לשכות מחקר, אשר בדרך כלל עורכות מפגשים לעיתים רחוקות יותר מלשכות כחולות ואינן מחלקות דרגות.
בבריטניה הגדולה, לשכת ההנחיות היא בעלת חוקה נפרדת, אמנם ניתן להתייחס אליה כאל ללשכה. לשכה זו מספקת לרב הבונה העומד בראש כל לשכה את האפשרות להתאמן על הטקסים בהדרכת חבר רב בונה בעל ניסיון; לשכה זו עורכת הרצאות והסברים על הטקסים והסמלים על מנת לפתח את הידע ולהעמיק את ההבנה לגבי משמעות החברות בבנייה החופשית.
בתחומי שיפוט מסוימים בארצות הברית, לשכת ההנחיות משרתת כלשכה מוסמכת עבור בונים הזקוקים לתדרוך בנושאים נוספים, מלבד מנהגי וטקסי הבנייה החופשית, והן מארחות מדריכים ודוברים הנושאים דברים בנושאים מסוניים ותחומים נוספים.
נהוג להשתמש במונח לשכת אם בבריטניה הגדולה כאשר מתייחסים ללשכת המקור בה החבר הבונה הצטרף לראשונה לבנייה החופשית וקיבל את דרגתו הראשונה - תלמיד בונה. 'לשכת אם' היא גם הלשכה האחראית על הקמתה של לשכה חדשה, לשכת הבת, המממנת את התהליך וזו שהעניקה לה צו שמאשר את הסמכתה כלשכה המנוהלת תחת שיפוטה של אותה לשכה גדולה אזורית. דוגמה ללשכת אם, היא לשכת האם קילווינינג מספר 0 אשר פועלת תחת שיפוטה של הלשכה הגדולה של סקוטלנד, והיא ידועה כלשכת האם של סקוטלנד כפי שהוזכר במסמכי שאו של 1598 ו-1599, כמי שהסמיכה לשכות חדשות טרם שיוכה ללשכה גדולה.
הארגון
לשכות פועלות תחת סמכות בעלת תוקף מדיני, לאומי או אזורי שנקרא "הלשכה הגדולה". חוקת רשות זו, עליה היא מסתמכת, מגדירה את מבנה הבנייה החופשית בארגון עליו היא אחראית ואת בעלי התפקידים והדרגות של הבונים אשר חברים בלשכותיה. לשכות גדולות אזוריות בוחרת וממנות את רבי הבונים העומדים בראש כל הלשכות תחת שיפוטן, אלו הם רבי הבונים המנהלים את הלשכות ודואגים לתפקודן השוטף.
ללשכות גדולות וללשכות תחת אזורי שיפוטן ישנה אפשרות מסוימת לגוון את תרגול הדרגות, המנהגים והטקסים, וקיימים הבדלים מינורים בין אופן ניהול הלשכות. החופש לשינויים אפשרי בעיקר כאשר אין הוראות עליהן מקפידים לפקח. למרות ההבדלים, יחסי האחווה בין הלשכות נשמרים.
חברות בארגון
ככלל, על מנת להתקבל לבנייה החופשית ולהצטרף להיות מוסמך לחבר מן המנין (בלשכות הסטנדרטיות האנגלו- אמריקניות) על המועמד:
- להיות גבר המעוניין להצטרף מרצונו הפרטי או בעקבות הזמנה.
- להיות בעל אמונה כלשהי בכוח עליון.
- להיות בעל ערכים מוסריים, מוניטין טוב ומבוסס כלכלית לתמוך במשפחתו.
- להיות בן 21 (או בן 18 או 25, תלוי בתחום השיפוט).
- לחיות באזור תחת שיפוטה של לשכה גדולה כלשהי, אם מדובר בארצות הברית.[3]
- לעבור בהצלחה את מבחני הכניסה של חברי הלשכה: הראיון ועבודת התחקיר אודותיו, בדיקת הרקע ותפקודו בעבר, כולל תחקור אנשים שהכירו אותו. התהליך עשוי להמשך אף שנתיים.
- להיות יציב ובריא נפשית ופיזית, אמנם זהו אינו כלל אוניברסלי.
- להיות "אדם חופשי". ככל הנראה כלל זה נגזר מסירובם של בונים מעשיים להסמיך עבדים. וייתכן שהמקור הוא בתנאי קבלה עתיק של לשכות ספקולטיביות, המורה על בונה חדש להיות בעל רישיון למסחר ולהיות בעלת היכולת להעסיק עובדים, ובכך הוא הופך לחופשי.
- לעבור את ההצבעה של חברי הלשכה שיאשרו את הקבלה.
לאחר שלשכה בוחרת או מאשרת מועמד בתיאום עם דרישות הלשכה הגדולה, היא תקבע מה יהיה מעמדו בהתאם לדרגות בהן יוסמך. בדרך כלל, בונים שרכשו רק את הדרגה הראשונה, הבסיסית, דרגת תלמיד בונה, הם בעלי הזכות להקרא בונים חופשיים, חברי הארגון, אך הם בעלי הרשאות מוגבלות עד לקבלת הדרגה רב בונה; לשכות הפועלות תחת שיפוטה של הלשכה הגדולה של אנגליה (UGLE- United Grand Lodges of England) מעניקות הסמכה רשמית של הלשכה הגדולה אך ורק לבונים אשר רכשו את הדרגה השלישית - דרגת הרב בונה, והסמכה זו הוא יוכל להציג בפני לשכות אחרות בהן יהיה מעוניין לבקר אם יידרש לכך.
רב בונה זכאי להחשב כחבר הלשכה בה קיבל את דרגותיו לכל שארית חייו. הוא יכול להתפטר אם יהיה מעוניין בכך, אך ורק אם שילם את חובותיו לארגון. בונה יכול לפרוש מסיבות אישיות או להצטרף ללשכה אחרת, באזורים בהם חל איסור להשתייך ללשכות שונות בבת אחת. לאחר פרישתו, הוא ממשיך להחשב כבונה בתחום השיפוט ויכול להצטרף שוב, אך הוא ומשפחתו מאבדים את זכויותיהם ואת תמיכת הבנייה החופשית. מאקי טען שפרישה מבנייה החופשית לא פוטרת את הבונה שעזב מלתפקד על פי אמות המידה של הבנייה החופשית ולחיות חיים מוסריים נכונים כפי שנשבע לארגון. בונה יכול להיות להיות מסולק מלשכתו ומהבנייה החופשית, אם נאשם בעברות חמורות בתחום המשפט האזרחי, הפלילי או המסוני. הרחקה מכל הארגון מתבצעת על ידי הלשכה הגדולה, לעומת תהליך הרחקה מלשכה מסוימת העשוי להיעשות על ידי הלשכה המרחיקה.
רב בונה חופשי שמעמדו אינו בסכנה (כלומר שילם את חובותיו לארגון המסוני ואינו נמצא תחת חקירה או עונש מצד הבנייה החופשית) הוא בעל הזכות להצטרף ללשכה אחרת, בה לא יזדקק להיות מוסמך שוב על מנת לקבל את דרגותיו, אך עשוי להיות מצופה לשרת בתפקיד כלשהו בלשכה החדשה.
אם רב בונה לא שילם את חובותיו ועל כך סולק מהבנייה, הוא יוכל לחזור מיידית להיות חבר מהשורה, בעל המעמד אותו רכש, כאשר ישלם את הצטברות החוב ואת התחייבויותיו הנוכחיות, אמנם בתחומי שיפוט רבים ישנה דרישה להצבעה מחדש עבור כניסה מחדש לארגון.
לשכות גדולות רבות מאשרות לרב בונה להיות חבר בלשכות רבות בו זמנית. בתחומי שיפוט מסוימים, שיוכו של רב בונה ללשכות רבות אינו מאפשר את הזכות להיבחר ולהימנות להיות הנשיא הנבחר של יותר מלשכה אחת.
עבור בונים חופשיים בדרגות בסיס - תלמיד בונה וחבר בונה, נהוגים חוקים שונים.
נושאי משרה נבחרים
השמות, התפקידים ומספר נושאי המשרה בלשכות משתנים בין תחומי שיפוט של הלשכות השונות. ברוב המקרים קיימת משרה בעלת חשיבות זהה בתחום השיפוט של הלשכה הגדולה.
ראו גם
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ מרדכי צבירן, אמת אחרת, הבונים החופשים: ימי בראשית - היסטוריה והגות, ספר ראשון, ישראל: מ.ר.ג.ש, 2004
- ^ Mackey's Encyclopedia of Freemasonry
- ^ "Become a Mason: Requirements".
לשכת בונים חופשיים26662932