מוטי צבירן

מוטי צבירן

מרדכי (מוטי) צבירן (20 בפברואר 1949 - 9 בינואר 2019) היה דוקטור לרפואת שיניים, עמד בראש המכללה למדעי הבריאות וההתנהגות ברמת גן, מהפנט, וסופר. היה הנשיא הגדול במסדר הבונים החופשיים, הלשכה הגדולה ירושלים והמפקד הגדול הריבוני במועצה העליונה בנוסח הסקוטי.

קורות חיים

מרדכי צבירן נולד בישראל והתגורר בפתח תקווה. שירת בצה"ל בחיל הרפואה כרופא שיניים.

בין השנים 1975–1969 למד רפואת שיניים בבית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית בירושלים, וקיבל תואר דוקטור ברפואת שיניים, (DMD). קודם לכן למד באוניברסיטת בר-אילן פסיכולוגיה וביולוגיה. במהלך השנים השתלם בפריודונטיה (רפואת חניכיים), השתלות ברפואת שיניים (אצל ממציא השיטה, הפרופ' ברנמרק בשוודיה) ובנושאים רבים נוספים בתחומי רפואת השיניים, בהיפנוזה ובמדעי ההתנהגות, בישראל ומחוצה לה.

צבירן ניהל מרפאה פרטית בפתח-תקווה (עד 2004) ובמקביל, ניהל בית ספר להכשרת סייעות מוסמכות ברפואת שיניים, ברמת גן, ברישיון משרד הבריאות.

צבירן היה מבין מקימי ושימש כמנהלו הרפואי של "המרכז למדעי הבריאות", באוניברסיטת בר-אילן, שם עסק בין השאר בניהול, תוכניות לימוד והוראה. כמו כן, היה מעורב ואף ניהל מחקרים בתחום מצבי-הלחץ, היפנוזה, איידס וסרטן במשך כ-14 שנים. במסגרת זו הופיע בכנסים כמרצה רבים בישראל וברחבי העולם. ד"ר צבירן הרבה להשתמש בהיפנוזה לצרכים טיפוליים ברפואת שיניים.

ד"ר צבירן שימש כדיקן לימודים בארץ, מטעם אוניברסיטת ספרינגפילד במסצ'וסטס, שם קיבל תואר פרופסור עמית, כמרצה באוניברסיטה זו, בארצות הברית, בנושא התמודדות במצבי לחץ, במסגרת לימודים במדעי ההתנהגות.

משנת 1997 ועד פטירתו, שימש כדיקן המכללה למדעי הבריאות וההתנהגות, העוסקת בלימודי שיננות, סייעות, הכנה לבחינות רישוי לרופאי שיניים והיפנוזה-רפואית, כולם ברישיון משרד הבריאות. כמו כן מתקיימים במכללה לימודים במדעי ההתנהגות, התמודדות במצבי לחץ וחרדה, לימודי-חוץ, כגון: מזכירות רפואית ומשפטית, מטפלות בקשישים ובילדים. במקום גם נמצא "מכון-נעמן" לאבחונים פסיכולוגיים שונים.

בבנייה החופשית

צבירן הצטרף לבנייה החופשית בשנת 1997. התקדם בדרגות ובשנת 2004 מונה כנשיא לשכת בונים חופשיים "ראש העין" בפתח תקווה. שימש בשנת 2006 כממונה על המוזיאון של הלשכה הגדולה למדינת ישראל, ובשנים 2007–2008 כמפקח אזורי באזור המרכז. אחר כך שימש במשרת "מפקח ראשון גדול" והקים וניהל את "המכללה ללימודי הבנייה החופשית", בחסות הלשכה הגדולה למדינת ישראל שפעלה ברחבי הארץ. במקביל, שימש כעורך "הבונה החופשי" והעדכן (הידיעון המקוון) "המזווית והמחוגה". כבר באותן שנים החל לעסוק בלימוד וקריאה בנושאים המגוונים הקשורים לבנייה החופשית וכתב מאמרים רבים וכן החל לכתוב את ספריו בתחום.

בשנת 2011 מונה לסגן הנשיא הגדול של הלשכה הגדולה למדינת ישראל.

בנוסחים הנלווים

צבירן החל לפעול גם בנוסחים הנלווים של הלשכה הגדולה למדינת ישראל:

• במסגרת "המועצה העליונה למדינת ישראל", של "הנוסח הסקוטי הקדמון והמקובל", מונה בשנת 2003 לדרגת "רב-אומן אדיר בשילוש" בלשכת "דן". התקדם בדרגות, ובשנת 2011 קיבל את הדרגה הגבוהה ביותר, דרגה 33° של "המועצה העליונה למדינת ישראל, הנוסח הסקוטי הקדמון והמקובל".
• במסגרת הנוסח של ה"קשת המלכותית" ("היכל ארון הברית") קיבל את כל דרגות המסדר הנלווה הזה ונבחר להנהלתו.

דרך חדשה בבנייה החופשית

בשנת 2012 הנהיג, יחד עם ארנסט לב, אלי איתן, משה אקסלרוד, אילן הרשטיין ואבנר אלמליח (חברי הוועד הגדול), אליהם הצטרף יצחק בן דוד (בנדה), מי שהיה קודם לכן נשיא "לשכת חרמון", את הפרישה מן "הלשכה הגדולה למדינת ישראל". אליהם הצטרפו מאוחר יותר "לשכת כרמים" מכרמיאל, לשכת "אירוס הארגמן" ("חבצלת השרון" לשעבר) מנתניה וכן קבוצה גדולה של אחים.

מוטי צבירן יחד עם האחים המוזכרים לעיל ועוד רבים אחרים הקימו לשכה גדולה חדשה של בונים חופשיים בשם "הלשכה הגדולה 'ירושלים' של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל". הוא שימש בה כנשיא גדול עד שנת 2017.[1] במהלך התקופה שחלפה מאז הקמתה של לשכה גדולה זו, היא התפתחה עד מאוד. נקבעו נהלים מתאימים, נכתבו "חוקה וקודקס של חוקים". נכתבו ספרים להתנהלות המערכת הטקסית של האחים במסדר, וכן מערכת לימודים והכשרה בתחומי הבנייה החופשית. פעילותן של לשכות-הבת של "הלשכה הגדולה ירושלים" מתנהלת כראוי, תוך השתלבות ותיאום עם פעילותה של "הלשכה הגדולה ירושלים" במערך הארצי. כמו כן, נוצרה מערכת מסועפת של קשרים בינלאומיים עם "לשכות גדולות" מחוץ לישראל, מערכת הממשיכה להתפתח.

צבירן הרצה בישראל וברחבי העולם בנושאי הבנייה החופשית.

ספרים

צבירן הוציא לאור ארבעה ספרים בימי חייו. הראשון מביניהם היה ספר מתח בשם: "התניה לרצח, קשר הדמים". הספר יצא לאור בשנת 1997, בהוצאת מ.ר.ג.ש. (373 עמודים).

יצאו לאור שני ספרים נוספים פרי עטו: "מסיפוריו של סטודנט לרפואה" ו"סכנה בצל המיואון", שהוא ספר מתח המשכי ל"התניה לרצח, קשר הדמים".

לפני מותו סיים לכתוב ספר נוסף בתחום המתח, המשלב תעלומות בינלאומיות יחד עם הבנייה החופשית, אך זה טרם פורסם.

מוטי צבירן הוציא לאור גם שלושה ספרים העוסקים בבנייה החופשית:

1. "אמת אחרת, הבונים החופשיים", שיצא לאור בשנת 2004, בהוצאת מ.ר.ג.ש., ועוסק בימיה הראשונים של הבנייה החופשית, תוך התמקדות על היסטוריה והגות של הבונים החופשיים. (343 עמודים כולל מפתח ותמונות)
2. "אמת אחרת, הנוסח הסקוטי" (The Scottish Rite), שיצא לאור בשנת 2008, בהוצאת מ.ר.ג.ש. ספר עזר למצטרפים ל"נוסח הסקוטי", המהווה ארגון נלווה למסדר הבונים החופשיים. (544 עמודים)
3. "אמת אחרת, היכל ארון הברית (The Royal Arch)", שיצא לאור בשנת 2011, בהוצאת מ.ר.ג.ש. ספר עזר למי שהצטרף ל"קשת המלכותית הקדושה" (השם החדש שניתן ל"היכל ארון הברית"), המהווה ארגון נלווה נוסף למסדר הבונים החופשיים. (574 עמודים)

פעילות ציבורית

בין השנים 1994 – 1996 שימש צבירן כיועץ מקצועי לענייני רפואת שיניים, לשר הבריאות, ד"ר אפרים סנה. בין השנים 1992 – 1997 כיהן כחבר מועצת העיר פתח-תקווה, ושימש בראש מנהל המחשוב של העיר. קודם לכן פעל במסגרות מקומיות בעירו פתח תקווה, שם עמד בין השאר בראש הסניף של האגודה למלחמה בסרטן, והיה חבר במועצת המתנדבים בעיר, חבר בוועדי הורים ועוד.

במסגרת ארגון המתנדבים: "ליונס-ישראל"

בין השנים 1984 – 1985 היה צבירן נציב "הליונס" בישראל (מי שעומד בראש ארגון ה"ליונס" בארץ), הנציב הצעיר ביותר בעולם, בתקופתו. הוא ייצג את הארגון בוועידה העולמית בסן פרנסיסקו שבארצות הברית. בוועידה זו העלה את הרעיון לצרף נשים לארגון ונתקל בהתנגדות עזה. ארבע שנים לאחר מכן, כפה בית המשפט העליון בארצות הברית על ה"ליונס" לקבל נשים כשוות זכויות לגברים ותוך מספר שנים לאחר מכן, החלו גם להיבחר נציבות בראש ארגון זה, ברחבי תבל.

היה זה לאחר שנים רבות של פעילות התנדבותית וחברתית, עשירה ומגוונת מטעם ה"ליונס" בארץ וסיוע רב בהקמת מועדונים חדשים ביישובים שונים במסגרתו.

צבירן היה מבין מקימי "התראה רפואית" והיה מנהלו הרפואי. היה זה גוף שקם מתוך "ליונס ישראל" ודאג להנפיק תוויות "התראה רפואית" ממתכת, לבעלי מחלות ותופעות כמו סוכרת, אפילפסיה ועוד רבות אחרות. היה זה למעשה סניף של הארגון הבינלאומי שפעל מקליפורניה, ארצות הברית, בשם: Medic Alert. לתוויות הייתה מערכת של תמיכה בתיקים אישיים, במרכז הרפואי "השרון" (מרכז רפואי רבין) בפתח תקווה.

חברות בוועדות

• 1991 – 2009: חבר הוועדה המייעצת לשר הבריאות בהיפנוזה.
• 1994 – 1998: חבר המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל (הר"ש). יו"ר סניף תל אביב והמרכז, של ההסתדרות לרפואת שיניים, לאחר שנים בהן היה, יו"ר ועדת האתיקה, יו"ר הוועדה המשפטית ועוד. במסגרת זו נבחר גם להיות "יקיר הר"ש".
• 1996 – 2009: חבר וועד האגודה הישראלית להיפנוזה (1996–2004: סגן יו"ר ועד האגודה)
• 1986 – 2002: חבר הוועדה המייעצת לסייעות ברפואת שיניים, במשרד הבריאות.
• 2002 – 2009: חבר הוועדה המייעצת ברנטגן ברפואת שיניים במשרד הבריאות.
• 2002 – 2018: חבר הוועדה המייעצת לשיננות ברפואת שיניים, במשרד הבריאות.

משפחתו

צבירן היה נשוי לרחל, מורה במקצועה, ששימשה כמנהלת משרד המרפאה הפרטית והתלוותה אליו במרבית פעילויותיו.

צבירן היה אב לשני בנים: גיל, בעל תואר דוקטור לפיזיקה רפואית, אוניברסיטת תל אביב. ושגיא, עורך דין, בוגר תואר שני בפילוסופיה של המשפט, בהצטיינות, אוניברסיטת תל אביב וסופר.

קישורים חיצוניים

• מוטי צבירן - נציב הליונס בין השנים 1984-1985(הקישור אינו פעיל, 12.3.2019), באתר "ליונס ישראל | אתר מורשת הליונס ומערכת שימור הידע"
• הבנאי הגדול של " הלשכה הגדולה ירושלים " :הספד על מרדכי צבירן, באתר המולטי יקום של אלי אשד

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26625675מוטי צבירן