לשונות הנביאים

לשונות הנביאים הם לשונות וסגנונות שונים, בדברי הנבואה המצויים בידינו בספרי התנ"ך השונים. סגנון הספרים ולשונם שונה מספר לספר, ולעתים אף בתוך ספרים עצמם מנבואה לנבואה, והדבר היווה כר נרחב לפולמוס בין פרשני המקרא השונים.

סגנונות שונים

יש דוגמאות רבות לשינוי הסגנונות בין הנביאים ולשונות יחודיים לספרים מסוימים, להלן מקבץ דוגמאות:

• ספר יחזקאל הינו ייחודי בלשון "בן אדם" בו פונה אליו ה' עשרות פעמים.
• ספר הושע מתאפיין בשימוש במקצב קצר ("אֶפְרַיִם / רֹעֶה רוּחַ / וְרֹדֵף קָדִים / כָּל-הַיּוֹם / כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה / וּבְרִית עִם-אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ / וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל" – י"ב, ב', או: "כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ / וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ / קָמָה אֵין-לוֹ / צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה-קֶּמַח / אוּלַי יַעֲשֶׂה / זָרִים יִבְלָעֻהוּ", ח', ז').

כמו"כ הציורים והדימויים הנמצאים בתיאורי הושע לקוחים בעיקר מסביבת האיכר והטבע. דוגמאות: "עַל-רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ, וְעַל-הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ, תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה, וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ" (ד', י"ג), "עַל-דָּגָן וְתִירוֹשׁ יִתְגּוֹרָרוּ" (ז', י"ד), "לָכֵן, יִהְיוּ כַּעֲנַן-בֹּקֶר, וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ, כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן, וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה" (י"ג, ג').

• ספר חבקוק כתוב כולו בגוף ראשון ובשפה ציורית מאד.

גורמי השינויים

כל ספרי הנביאים הינם חלק מכתבי הקודש אשר נחתמו בידי אנשי כנסת הגדולה עליהם אין להוסיף ומהם אין לגרוע, ונכתבו כולם ברוח הקודש. אף על פי כן לא התעלמו פרשני המקרא משינויים אלו, ויש שלוש שיטות עיקריות בהסבר התופעה.

שיטת האברבנאל

שיטת רבי יצחק אברבנאל היא שיש שלושה גורמים שיכולים להשפיע על שיוניים אלו. כושר תפיסה נבואית – אשר גורמת להבדל בדרגות הנביאים השונים. כושר ביטוי מילולי. כושר ביטוי בכתיבה.

לשיטת האברבנאל, הנביאים השיגו בנבואה את הרעיון הכללי, ואילו אמירת הנבואה לעם היתה על פי סגנונו האישי של כל נביא, וכן כתיבת הנבואות בספר, היתה נתונה לשיקול דעתו של הנביא.

שיטת המלבי"ם

המלבי"ם חולק בתוקף על שיטת האברבנאל, וכותב:

ולא לבד שמשרשי הנבואה שהנביא השיג את דברי ה' על אמיתתם. כי גם הלשון שבו דיבר מלאכת הנבואה אל העם, ויופי השיר והמליצה, וגם פרטי המילות שבם כתב את הדברים על ספר, לא המציא משכלו וחכמתו, רק הושמו בפיו ובעטו ברוח ה' עליו.

המלבי"ם כותב כי הגורמים את שינוי הסגנונות הם או "הכנת הנביא" שמשפיע על דרגת הנבואה המושפעת עליו, או רצון ה' לשנות את סגנונות הנביאים. אך בכל מקרה המילים שאמר וכתב הנביא, הם המילים המדויקות שקיבל בנבואה.

שיטת הרמח"ל

שיטת רבי משה חיים לוצאטו, ממצעת בין שיטת האברבנאל ושיטת המלבי"ם. לדבריו, יש שתי סוגי נבואות. יש שהנביא משיג רק את "העניין", והוא יכול להגיד את נבואתו באיזה מילים שיחפוץ, ויש נבואות שמוגבלות במילים מסוימות. לשיטת הרמח"ל כל הנבואות שנכתבו לדורות נמסרו לנביא במילים מדויקות, בזה הוא הולך בשיטת המלבי"ם. אבל מאידך הוא סובר שגם בנבואות אלו יתכן שהנביא יקבל בנבואה מילים המתאימות לסגנון דיבורו האישי של הנביא

לקריאה נוספת

• הקדמות האברבנאל לספרי התנ"ך.
• הקדמת המלבי"ם לספר ירמיה.