לשון תשתית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בבלשנות, המושג לשון סובסטרטלטינית: sub - מתחת, stratum - שכבה, רובד) או לשון תשתית[1] מתייחס ללשון שהייתה קיימת בטריטוריה כלשהי לפני שתושבי אותה הטריטוריה קיבלו על עצמם לשון אחרת. בכך מהווה לשון הסובסטרט את רובד התשתית של הלשון החדשה. דוגמה טובה לתופעה זאת היא לשונות הסובסטרט של הערבית - עם התפשטות האסלאם וכיבושי הערבים, הגיעו הללו לטריטוריות שבהן דיברו ארמיתסוריה ולבנון, בעיראק), קופטיתמצרים), וברבריתצפון אפריקה).

לשון הסובסטרט משפיעה על הלשון החדשה המולבשת עליה (לשון הסופרסטרט), שכן דוברי לשונות הסובסטרט מנסים להתאים את הלשון החדשה ללשון השגורה בפיהם. בדרך זאת אפשר להסביר תופעות שונות בלשון שהתגבשה באותה הטריטוריה. כך נהוג להסביר את סיומת גוף שני וגוף שלישי רבים בערבית הסורית - kon- ו-hon- בהתאמה - כהשתקפות של הסיומות -כון והון בארמית, אשר הייתה לשון הסובסטרט בטריטוריה זאת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32029649לשון תשתית