לשון תשתית
בבלשנות, המושג לשון סובסטרט (מלטינית: sub - מתחת, stratum - שכבה, רובד) או לשון תשתית[1] מתייחס ללשון שהייתה קיימת בטריטוריה כלשהי לפני שתושבי אותה הטריטוריה קיבלו על עצמם לשון אחרת. בכך מהווה לשון הסובסטרט את רובד התשתית של הלשון החדשה. דוגמה טובה לתופעה זאת היא לשונות הסובסטרט של הערבית - עם התפשטות האסלאם וכיבושי הערבים, הגיעו הללו לטריטוריות שבהן דיברו ארמית (בסוריה ולבנון, בעיראק), קופטית (במצרים), וברברית (בצפון אפריקה).
לשון הסובסטרט משפיעה על הלשון החדשה המולבשת עליה (לשון הסופרסטרט), שכן דוברי לשונות הסובסטרט מנסים להתאים את הלשון החדשה ללשון השגורה בפיהם. בדרך זאת אפשר להסביר תופעות שונות בלשון שהתגבשה באותה הטריטוריה. כך נהוג להסביר את סיומת גוף שני וגוף שלישי רבים בערבית הסורית - kon- ו-hon- בהתאמה - כהשתקפות של הסיומות -כון והון בארמית, אשר הייתה לשון הסובסטרט בטריטוריה זאת.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: לשון סובסטרט |
הערות שוליים
32029649לשון תשתית