למור ננסי שעיר אוזן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןלמור ננסי שעיר אוזן
מיון מדעי
סוג: Allocebus
מין: למור ננסי שעיר אוזן
תחום תפוצה

למור ננסי שעיר אוזן או קיפוף ארוך-גפים[1] (שם מדעי: Allocebus trichotis) הוא מין יחיד בסוגו ממשפחת הלמורים הצמריים החי ביערות צפון-מזרח מדגסקר. זהו אחד המינים הפחות נחקרים מבין הלמורים, כשהוא תואר ב-1875 בידי החוקר אלברט גונטר ושרידיו נמצאו בכמה מוזיאונים. הוא נחשב שנים למין שנכחד בטבע אך נמצאו מספר פרטים חיים שלו ב-1989. כיום הוא מצוי בסכנת הכחדה בטבע.

אורכו של הלמור 125 עד 145 מ"מ עם זנב שעיר באורך 150 עד 195 מ"מ ומשקלו מגיע ל-75 עד 98 גרם. הפרווה שעירה וצבעה אפור-חום עם חלקים כהים יותר לאורך עמוד השדרה. האוזניים של הלמור שעירות מאוד, מה שמאפיין אותו משאר בני משפחתו הדומים לו.

למור זה הוא פעיל לילה המחפש בין ענפי העצים חרקים שונים, צוף ומוהל שאותם הוא מקלט בלשונו הארוכה ביותר. בימים הלמורים נחים בחללי עצים, לעיתים בקבוצות קטנות ואף עם מיני למורים אחרים. הלמורים ממליטים עד 4 גורים בעונה הגמושה שבין נובמבר לדצמבר. הלמור יכול להיטרף בעיקר בידי טורפי מדגסקר כמו הפוסה ומיני ינשופיים.

הוא נפגע בטבע עקב כריתת יערות מסיבית וכן מציד בידי האדם ועקב בידוד האוכלוסיות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא למור ננסי שעיר אוזן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ לקסיקון דביר לזואולוגיה מאת מנחם דור עמוד 600
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31969346למור ננסי שעיר אוזן