לי באי

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.

זהו שם סיני; שם המשפחה הוא לי.

לִי בּאי, לִי בּוֹ או לִי טי פּוֹ (סינית: 李白; ‏701–762) הוא משורר סיני שחי בימי שושלת טאנג ונחשב לאחד מגדולי השירה בכל הזמנים.

משירתו של לי באי נותרו כ־1100 שירים. היכרות המערב עם לי באי הגיעה דרך התרגומים החופשיים שעשה המשורר עזרא פאונד לתרגומים ליפנית של לי באי. בתרגום לגרמנית נתפרסמו כמה משיריו בזכות השיר על הארץ מאת מאהלר.

לי באי היה בנו של סוחר עשיר. מקום הולדתו לוט בערפל, אך רבים גורסים כי מדובר בעיר סואיה שבקירגיזסטן (בקרבת טוקמוק). משפחתו עברה למחוז סצ'ואן כשהיה בן 5 ושם הושפע מהטאואיזם ומקונפוציוס. מגיל 25 סבב ברחבי סין, דבר שהשפיע על אישיותו ועל השפה השירית החופשית שלו וגרר עניין רב עוד בחייו. בשנת 742 פגש את הקיסר ובמשך שנתיים שירת כמשורר בחצרו, עד הפסקת עבודתו. בהמשך, נדד ברחבי סין, ופגש את המשורר הנודע דו פו הן בסתיו 744 והן שנה אחר כך. השירים שכתבו השניים זה לזה נחשבים לקלאסיקות.

מאוחר יותר תמך במרד נגד הקיסר ועל כך הוגלה ליֵלַאנג. הוא זכה לחנינה ומת בדַאנְגטוּ. האגדה מספרת כי טבע כשניסה לתפוס את בבואת הלבנה. אחרים טוענים כי מת מהרעלת כספית בעת ניסיון כימי להמציא משקה מרפא-כל, ואחרים גורסים כי מת משתיית יתר. רבים משיריו עסקו בהנאות היין. לעברית תורגמו שיריו בעיקר על ידי דן דאור.