דו פו
דוּ פוּ (בסינית: 杜甫; בפיניין: Dù Fǔ, 770–712) הוא משורר סיני שחי בימי שושלת טאנג ונחשב לאחד מגדולי המשוררים הסינים בכל הזמנים.
שירתו של דו פו, בן תקופתו וחברו של המשורר לי באי, התאפיינה בנושאים פוליטיים וחברתיים. דו פו שאף לשרת בחצר הקיסרות, אך מעולם לא עלה בידו לצלוח את המבחנים הקיסריים. למרות זאת הצליח להשתלב בתקופה מסוימת כפקיד בחצרו של הקיסר טאנג סוּדְזוֹנְג.
חייו היו רצופים עליות ומורדות. בראש ובראשונה היה זה מרד אן לושאן ב-755, שזעזע באותה עת את האומה כולה. חצר הקיסרות כולה, ודו פו בתוכה נאלצו לנטוש את הבירה צ'אנג-אן. מאותה עת ועד מותו התאפיינו חייו בחוסר יציבות.
במשך חייו לא זכה דו פו להערכה מיוחדת על שיריו. עם זאת, לאחר מותו גברה ההערכה לפועלו, ויצירתו זכתה לפרסום והשפעה רבה בתרבות הסינית ואף ביפנית. משירתו של דו פו נשתמרו כ-1,400 שירים, הנותנים סקירה רחבה של מגוון יצירתו.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: דו פו |
24222145דו פו