ליירד
ליירד (בסקוטית: Laird) הוא תואר לורד פיאודלי סקוטי, אשר שימש ככינוי לבעלי האחוזות בסקוטלנד הפיאודלית.
ליירד הוא תואר חבר באצולה הסקוטית, העובר בירושה. בטבלת בעלי התארים ללא מעמד אצילי, הוא מדורג מתחת לברון ומעל לאסקווייר.
היסטוריה
המילה "Laird", נכנסה לשימוש מן המאה ה-15 ואילך והיא צורה מקוצרת של המילה "laverd" ."laverd" לקוחה מן השפה הסקוטית העתיקה ופירושה מגיע מהמונח האנגלו-סקסוני לתואר "לורד".
הליירד הוא חבר מעמד האצולה. התואר ליירד היה מדורג מתחת לברון ומעל לאסקווייר, בטבלת בעלי התארים ללא מעמד האצולה, לפי חוקי צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה משנת 1592. תואר זה ניתן לבעלי האדמות בסקוטלנד ולא לבעלי הבתים הבודדים בכפרים.
במאה ה-15 והמאה ה-16 התואר ליירד שימש את בעלי הקרקעות אשר היו קשורים ישירות אל הכתר המלכותי, ולכן היו זכאים להשתתף בפרלמנט. בעלי התואר ליירד מלכו על אחוזותיהם בדומה לנסיכים, בנו טירות ויכלו להקים בית משפט קטן תחת שלטונם. במקור, במאות ה-16 וה-17 התואר ניתן גם לראשי השבטים בסקוטלנד, אשר היו חסרי רכוש פרטי, אך החזיקו חובות כלפי הקהילה אותה שירתו.
התואר ליירד הקנה לבעל האחוזה יכולת לשאת זכויות פאודליות מקומיות מסוימות. הליירד היה בעל זכות הצבעה לפרלמנט העתיק של סקוטלנד מלפני האיחוד עם אנגליה. זכות הצבעה זו באה לידי ביטוי באמצעות שני נציגים של כל המחוז שנודעו בכינוי הנציבים של ה"שיירס" (Shires) שבאו ממעמד הליירד ונבחרו על ידי עמיתיהם.
הגדרת התואר
תושב אשר החזיק בתואר זה נקרא "ליירד" ותושבת בעלת התואר נקראה בשם "ליידי של כבוד".
התואר "ליירד" מתורגם כ"לורד", אך הוא אינו תואר אצולה. התואר עובר בירושה כיוון שהוא קשור לקרקע, ללא מכירת הקרקע לא ניתן להעביר את התואר לאדם אחר.
הפנייה אל מחזיקי התואר "ליירד" מתבצעת בשם: "הליירד של אחוזת" בתוספת שם האחוזה או בתואר "המכובד".
התואר ליירד קיים גם בימינו וניתן להעבירו בירושה ולקנותו יחד עם חלקת אדמה ואחוזה היסטורית. בנוסף, התואר תקף לפי החוק הסקוטי. מעבר לתארים המקובלים בחוק הסקוטי וביניהם ה"ליירד" ודרכי מכירתם באופן העונה על דרישות החוק, ישנם מספר ארגונים וחברות שונות בסקוטלנד המוכרים את התואר עם חלקות אדמה קטנות בשמורות טבע שונות. תארים אלה הם אינם בעלי משמעות כבעבר בחוק מכיוון שהקונים בעלי התואר "ליירד" שותפים לאותה חלקת אדמה המחולקת לחלקים קטנים, ולכן תואר זה הוא ריק מתוכן ונועד למעשה לראווה, תוך שהוא נשען על חוק עתיק יומין בסקוטלנד המתייחס לתוארי האצולה השונים.
