תוכנית טלוויזיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף לייט-נייט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוכנית טלוויזיה היא תוכן שידורי-טלוויזיוני, אשר נועד להיות משודר באחד מערוצי הטלוויזיה השונים. תוכנית טלוויזיה בעלת קו עלילתי רציף נקראת סדרת טלוויזיה. כמו כן ישנם סרטי-טלוויזיה, תכנים אינפורמטיביים, ספיישלים טלוויזיוניים ומיני-סדרות.

סביב מפנה המאה ה-21 החלה נקודת מפנה ביחסי הכוחות בין הטלוויזיה לקולנוע, כאשר ההצלחה והרווחים של סדרות הטלוויזיה החלו לעבור משמעותית את אלו של סרטי הקולנוע[1].

פירוט כללי

לכל תוכנית או לחלופין סדרה יש חלוקה מסודרת לפרקים, וברוב התוכניות הפרקים מאורגנים במסגרת עונה טלוויזיונית. עונה אחת כוללת מספר לא קבוע של פרקים - מפרקים בודדים ועד מאות פרקים. מספר הפרקים בעונה תלוי בעיקר בסוגה (ז'אנר) ובמדינת המקור. לסדרות מצליחות מופקות עונות נוספות, אך סדרה כושלת עלולה לרדת משידור לפני תום העונה הראשונה.

תוכנית או סדרת טלוויזיה יכולים להכיל תוכן מציאותי, כמו במסגרת חדשות, התרחשות דוקומנטרית ותוכנית מציאות או תוכן עלילתי, כמו בסדרות דרמה וקומדיה. לתוכניות ולסדרות טלוויזיה יכולות להיות מספר מטרות, כמו מטרה בידורית, מטרה חינוכית ואף מטרה פוליטית או הבעתית-רגשית. כמו כן, בכל סדרה או תוכנית ישנו צוות הממלא אותן, הן בשחקנים, הן במנחי-טלוויזיה והן, במסגרות מסוימות, במתמודדים, משתתפים, קהל ואורחים. בכל מקרה, כל התוכניות והסדרות לסוגיהן מהוות חלק מרשת, רצועה או ערוץ טלוויזיוניים, גם ערוצים מסחריים (המפסיקים שידורים למטרת פרסומות) וגם בערוצים ייעודיים, בכבלים, בלוויין ובחבילות הערוצים הבסיסיות.

התפתחות סדרות הטלוויזיה

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלו התנסויות ראשונות בשידור תוכני טלוויזיה לטווח קצר. לאחר מלחמת העולם השנייה, בה השתפרו לצורכי מלחמה גם טכנולוגיות שידור וקליטת האותות, החלו ניסיונות מסודרים יותר לייצר תוכן טלוויזיוני קבוע.

בשנות ה-50 גברו משמעותית התפוצה והפופולריות של הטלוויזיה, שהחליפה בהדרגה את הרדיו כאמצעי התקשורת הדומיננטי במדינות מתועשות. בעשור זה קיבל את שמו ז'אנר קומדיית המצבים (והחל השימוש בצחוק מוקלט). גם ז'אנר תוכניות האירוח עלה לראשונה לאוויר בארצות הברית עם תוכנית בכיכובו של ג'ו פרנקלין, והפופולריות של הז'אנר זכתה לדחיפה עם עלייתה של תוכנית בשם The Tonight Show שמשודרת מאז ברצף כבר למעלה מ-6 עשורים.

בשנת 1959 צולמה בוננזה, סדרת הטלוויזיה הראשונה שניתנת לשידור בצבע. סדרה זו סימלה את תחילתה של מגמה אשר תגבר משמעותית ברחבי העולם בעשורים הקרובים.

בספטמבר 1960 שודר עימות הבחירות הטלוויזיוני הראשון בהיסטוריה - בין ג'ון קנדי לריצ'רד ניקסון. עימות זה האיר את הזרקור על השפעתה הרבה של הטלוויזיה, מכיוון שצופי הטלוויזיה הרבים שראו את העימות הסיקו שקנדי ניצח, ואילו המספר המועט יותר של מאזיני הרדיו ששמעו את העימות הסיק שניקסון ניצח. העימות גרם לקנדי לעקוף את ניקסון בסקרים, ושינה את ההסתכלות שהייתה עד אז על חשיבות הייצוגיות בהופעה בטלוויזיה.

בשנות ה-60 פרצו שני סגנונות טלוויזיוניים נוספים - הם האנימה והמדע הבדיוני. האנימה החלה למעשה את דרכה כסוגה נפרדת, שהייתה הראשונה שאמצה את המראה והסגנון, אשר בהמשך הפכו למזוהים עם סדרות האנימה. בסגנון המדע הבדיוני ניתן אמנם היה לצפות כבר בעשורים הקודמים, אך הצלחתה של סדרה בשם מסע בין כוכבים נחשבת לנקודת תפנית בפופולריות של סגנון המדע הבדיוני בכלל, וסגנון המדע הבדיוני האוטופי בפרט.

בסוף שנות ה-60 החלו השידורים הציבוריים בישראל, עם תחילת שידורי הטלוויזיה הלימודית בשנת 1966 והערוץ הראשון בשנת 1968.

באמצע המאה ה-20 החלו תמורות חברתיות ליברליות משמעויות במערב, אך לאלו לקח זמן להיכנס אל שידורי הטלוויזיה השמרניים של אמצע המאה. בשנות ה-70 החלה נקודת מפנה כאשר הטלוויזיה סייעה לתופעות מהפכניות לחדור אל תודעת המיינסטרים.

המגמה התחדשה לקראת סוף שנות ה-80, וסדרות הטלוויזיה המשיכו לסמן על הטמעתם של תהליכים חברתיים.

תופעה נוספת שהחלה במפנה המאה ה-21, הן חדירת סדרות האנימציה אל הפריים טיים, בעקבות הצלחתה הרבה של קומדיות המצבים, לצד חידושים שונים שהוזילו את עלות ההפקה של סדרות מצוירים. תופעה זו הובילה לכך שרשתות טלוויזיה נוספות לקחו סיכונים עם סדרות אנימציה אחרות, והפיקו מגוון סדרות אנימציה אשר יועדו לפריים טיים, ובהן: "סאות' פארק", "איש משפחה", "המלך היל" ו"פיוצ'רמה".

העלייה במהירות הגלישה באינטרנט בתקופה זו הגבירה את כמות הסדרות הזמינות לצפייה דרך האינטרנט, ותופעה זו בתורה הגבירה את ההפקות העצמאיות של סדרות רשת.

בתחילת המאה ה-21, תוכניות מציאות, תוכניות גילוי כישרונות ותוכניות בישול הופכות לפופולריות. תופעה נוספת שהחלה לצבור תאוצה במאה ה-21 היא צפיית הבינג', המתאר צפייה בפרקים רבים של סדרה ברצף, במקום להמתין יום או שבוע עד למועד השידור של הסדרה, כבעבר. את התופעה איפשרו התרחבותם של שירותי צפייה על פי דרישה, דוגמת VOD בחברות לוויין וכבלים, או חברות טלוויזיה באינטרנט דוגמת "נטפליקס" ו"הולו".

לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21, הפך פורמט השידור HDTV לפופולרי. לקראת סוף העשור השני שידור באיכות Ultra HDTV ברמת 4K החל לצבור פופולריות.

סוגי תכנים

תוכניות וסדרות טלוויזיה מתחלקות לסוגי תוכן ולז'אנרים בסיסיים שונים:

  • תוכנית טלוויזיה: תוכניות טלוויזיה מתאפיינות בהיעדר התסריט והקו העלילתי. כלומר, הן אכן משלבות צוות, שחקנים, מנחים או אורחים, אך הן אינם נענים לתסריט ולרעיון עלילתי מוקדם. תוכניות טלוויזיה מתפזרות על פני ז'אנרים שונים, בהם תוכנית אירוח, תוכנית מגזין, שעשועון, תוכנית מציאות, תוכנית פאנל, תוכנית תחרותית, תוכנית נוער, תוכנית בוקר ותוכנית תחקירים.
  • תוכנית אולפן
  • סדרת טלוויזיה: סדרות טלוויזיה מתאפיינות בכך שהן מתוסרטות מבסיסן, ולהן קו עלילתי מתוכנן עד סופן. במסגרתן ניתן למצוא בעיקר שחקנים ובדרנים, ולעיתים אנשים אשר משתתפים בתפקיד עצמם. הדמויות השונות עוברות תהליך מתחילה ועד סיום הסדרה, ונרקמות ביניהן עלילות ומעללות שונים, עליהם אחראים יוצרי הסדרה. סדרות הטלוויזיה מתפזרות על ז'אנרים, רובם מושגיים, כמו סדרות דרמה, קומדיה, מתח ורומנטיקה, סדרות מדע בדיוני, הנפשה וקומדיית מצבים, טלנובלה ואופרת סבון.
  • תוכניות אינפורמטיביות: תוכניות שמטרתם ליידע את הצופים בעניינים מסוימים, כמו מהדורות חדשות, רצועות אקטואליות ומגזינים חדשותיים. חדשות 2 למשל נכללים בקטגוריה זו.
  • סרט טלוויזיה: סרט שנועד לשידור טלוויזיוני במסגרת פרויקטים שונים הנערכים ברשתות ובערוצים השונים.
  • מיני-סדרה: סדרת טלוויזיה המכילה עונה יחידה בלבד במכוון, וכוללת מספר פרקים מועט, לרוב עד שלושה פרקים. בישראל נעשו מספר מיני-סדרות.
  • ספיישל טלוויזיוני: תוכנית חד-פעמית מיוחדת שבמסגרתה משודר אירוע, טקס או דיווח חגיגי מיוחד, בעיקר בערוצים המסחריים הגדולים. בישראל נערכים ספיישלים מדי שנה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • TV.com - אתר העוסק במגוון תוכניות טלוויזיה בעולם (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28575259תוכנית טלוויזיה