לידיה מריה צ'יילד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
לידיה מריה צ'יילד (באנגלית: Lydia Maria Child; 11 בפברואר 1802 - 20 באוקטובר 1880) הייתה פעילה למען ביטול העבדות, למען זכויות נשים וזכויות ילידים, סופרת ועיתונאית אמריקאית.
ביוגרפיה
נולדה בשנת 1802 במסצ'וסטס בשם לידיה פרנסיס, הצעירה מבין שישה ילדים[1]. אביה היה בעל מאפיה. התחנכה בחינוך ביתי ובבית ספר פרטי, לאחר השלמת לימודיה בבית הספר למדה בסמינר לנשים.
לאחר פטירת אימה בשנת 1818 עברה להתגורר במיין עם אחותה. באותה עת החלה לעסוק בהוראה. כמו כן הושפעה רבות מאחיה, ששימש איש דת אוניטרי[2].
בגיל 18 הטבלה מחדש בשם לידיה מריה, היא העדיפה את שמה החדש וביקשה מבני משפחתה וממכריה לפנות אליה בשמה החדש[3].
בשנת 1828 נישאה לדייוויד לי צ'יילד, שהיה פעיל חברתי, עיתונאי ועורך דין אשר היה ידוע בדעותיו הרדיקליות[1]. בני הזוג פעלו יחד בתנועה לביטול העבדות וייסדו את העיתון השבועי של התנועה[2]. מיזמיו העסקיים של בעלה נחלו פעמים רבות כישלון והיא הייתה המפרנסת העיקרית של הבית. הוא עודד אותה לכתוב ולהיות פעילה עסקית ויצירתית ולא הגביל את עשייתה. לזוג לא היו ילדים.
נפטרה בשנת 1880 בביתה שבמסצ'וסטס והיא בת 78.
קריירה ספרותית
צ'יילד נחשבת לאחת הסופרות האמריקאיות המשפיעות במאה ה-19[4]. היא נחשבת לפורצת דרך בשימוש בז'אנרים שונים בארצות הברית, בהם הרומן ההיסטורי וכן הייתה בין הראשונות לעסוק בספרות בנושאים כגון ביטול העבדות וזכויות נשים, ועשתה זאת באופן שהנגיש סוגיות אלה לקהל הקוראים הרחב[4].
במהלך חייה כתבה מעל 50 ספרים וכן סיפורים קצרים, שירה ומאמרים לכתבי עת[5].
בשנת 1824, כשהיא בת 22, הוציאה לאור את ספרה הראשון, "הובומוק" (Hobomok, A tale of Early times), שבו סופר על נישואים בין אישה לבנה ויליד אמריקאי. צ'יילד התרחקה בכתיבת רומן זה מן הפוריטניות שאפיינה את הספרות באותה עת וכן בחרה להציג את העלילה דרך עיניה של גיבורה אישה, אשר מתמרדת נגד מוסכמות דתיות וחברתיות של התקופה. הספר זכה תחילה לגינוי מצד מבקרים בשל עיסוקו בנישואים בין גזעיים, אולם כעבור זמן קצר זכה להצלחה גדולה בקרב קהל הקוראים. צ'יילד הפכה לשם נודע בבוסטון וברחבי ארצות הברית[4].
בעקבות הצלחתה התיידדה עם דמויות בולטות בזירת התרבות, בהם אדגר אלן פו, המשורר ג'ון גרינליף ויטיאר והסופר והפילוסוף ראלף וולדו אמרסון ששלח לה כרטיסים להרצאותיו[5].
בשנת 1824 הוציאה לאור את ספרה הבא, ספר ילדים בשם "ערב בניו אינגלנד" (Evening in New England), שבו עסקה בנושאים חינוכיים שונים כגון היסטוריה, מדעים, וחייהם של ילידים אמריקאים ועבדים. בדומה לספר הביכורים שלה, גם ספר זה זכה להצלחה גדולה. הצלחה זו סייעה לה להתחיל להתפרנס מכתיבתה באותה עת.
בשנת 1826 ייסדה את העיתון האמריקאי הראשון לילדים, עיתון דו חודשי בשם "המכלול הצעיר" (The Juvenile Miscellany). בעיתון התפרסמו שירים, חידות וסיפורים לילדים, שהתאפיינו בדידקטיות אך גם בליברליות ביחס לרוח התקופה. צ'יילד ניהלה צוות של כותבות וכן תרמה לעיתון בעצמה, תחת שם העט "הדודה מריה". העיתון זכה להצלחה וצבר קהל קוראים גדול[6].
לאחר נישואיה, החלה לכתוב את המדור הספרותי של עיתון המפלגה הוויגית שאותו ניהול בעלה.
בשנת 1829 הוציאה לאור ספר ילדים נוסף "המתיישבים הראשונים של ניו אינגלנד" (The First Settlers of New-England). בספר עסקה בנושא מלחמות האינדיאנים דרך דו-שיח בין אם ובנותיה והציגה את מעשי הזוועה שביצעו המתיישבים האמריקאים בילידים.
צ'יילד כתבה גם מספר ספרי בישול. קהל היעד שלה היו נשים מן המעמד הבינוני והנמוך שבבתיהן לא היו משרתים, בעיקר נשים צעירות שעברו לראשונה לאזורי הספר לאחר נישואיהן והקימו משפחה ללא עזרתן של אימהותיהן[7][8]. נוסף על המתכונים נכללו בספר עצות לקוראות בנושאים שונים מחיי היום יום, בין היתר ייעצה לקוראות לרכוש השכלה כדי לפרנס עצמן בכבוד.
לאחר הצטרפותה לתנועה לביטול העבדות בסביבות 1830, החלה לכתוב אודות הנושא. באחד מחיבוריה המפורסמים "An Appeal in Favor of that Class of Americans Called Africans" משנת 1833 תיארה את ההיסטוריה של העבדות והוקיעה את חוסר השוויון כלפי השחורים[9]. מאמר זה היווה נקודת מפנה משמעותית בקריירה של צ'יילד, היא איבדה רבים מקוראיה שגינו אותה על כתיבתה בנושא ביטול העבדות. מנויים רבים של העיתון שלה בוטלו, מה שפגע במצבה הכלכלי[9]. היא גם נדחתה מעבודות כתיבה, שכן רבים החשיבו אותה רדיקלית מדי מכדי לכתוב לילדים[10].
כדי להתמודד עם הדחייה מצד מוציאים לאור, הבינה שתיאלץ לבצע שינויים בכתיבתה וזאת למרות הדילמה המוסרית שעמדה בפניה והתחושה שהיא בוגדת בערכיה[11]. היא החלה לרכך את המסרים בספריה והפכה אותם למוסווים וישירים פחות. באופן זה יכלה לפנות לקהל קוראים נרחב יותר ולהעביר שוב את המסרים שלה.
פעילות חברתית
בתנועה לביטול העבדות
צ'יילד החלה את פעילותה בתנועה לביטול העבדות לאחר שנחשפה לעיתון "המשחרר" (The Liberator) של ויליאם לויד גאריסון[12].
בשנת 1833 כתבה את החיבור “An Appeal to that Class of Americans Called Africans" ובו הוקיעה את תופעת העבדות וקראה לאחרים להצטרף למאבק לשחרור העבדים. חוסר התמיכה בביטול העבדות בחברה הכללית הוביל לירידה חדה במכירות הספרים והעיתונים של צ'יילד, ומוציאים לאור סירבו לעבוד עמה.
למרות הגינויים שקיבלה על פעילותה נגד העבדות והפגיעה שלהם בקריירה הספרותית שלה, צ'יילד לא חדלה מפעילותה למען ביטול העבדות. היא החלה לעבוד כעורכת בעיתון " National Anti-Slavery Standard" של התנועה לביטול העבדות.
היא מונתה לוועד הפועל של האגודה למלחמה בעבדות יחד עם לוקרישה מוט ומרי וסטון צ'פמן. מינויין של הנשים הכעיס לא מעט מן החברים הגברים בארגון[10].
היא ובעלה עברו להתגורר בנורת'המפטון ושם גידלו סלק סוכר, במחאה על גידול קנה הסוכר במדינות כגון ברזיל והודו שבהן הסתמכו על עבדים[13].
לאחר מעבר חוק העבד הנמלט 1850 שבה למאבקה לביטול העבדות. היא המשיכה בפרסום מאמרים שבהם קראה לשוויון גזעי וכן תרגמה את הספר "אוטוביוגרפיה של שפחה" (Incidents in the Life of a Slave Girl) של הרייט ג'ייקובס[12].
פעילות למען זכויות ילידים
צ'יילד פעלה רבות למען זכויות ילידים אמריקאים, היא כתבה מאמרים על זכויותיהם וקראה לממשל ולמנהיגים דתיים לגנות את פשעי העבר נגד הילידים[14].
היא השתמשה בספריה, ספרי הילדים שכתבה וכתיבתה העיתונאית כדי להביא את נושאי זכויות הילידים וביטול העבדות לתודעה הציבורית. היא לא חששה מביקורת על כך והתמידה בכתיבה על חירות האדם חרף התנגדויות שכוונו אליה[15].
בספרה הראשון משנת 1824, "הובומוק", היא הסתמכה על מפגשיה בצעירותה עם שבטי ילידים באזור מיין. בספר קידמה ערכים של שוויון וסובלנות[16].
ברומן נוסף פרי עטה, "המתיישבים הראשונים", כללה דמויות ראשיות שהביעו הזדהות רבה יותר עם הילידים האמריקאים מאשר עם המתיישבים הפוריטנים. העובדה שקידמה בספר את האפשרות לכינון דמוקרטיה רב גזעית, וכן היחס החיובי כלפי אמונותיהם הדתיות של הילידים, תרמו להצלחתו המסחרית הנמוכה יחסית של הספר[17].
כתיבתה בנושא זכויות הילידים משכה את תשומת ליבו של הממציא והפילנתרופיסט פיטר קופר, אשר ייסד את הוועדה "US Board of Indian Commissioners". ועדה זו ייעצה לממשלה הפדרלית של ארצות הברית בנוגע לזכויות הילידים ווידאה כי הממשל יעמוד בהתחייבויותיו בנושא זה[17].
פמיניזם
במסגרת הכתיבה והעשייה האקטיביסטית שלה, פעלה צ'יילד רבות גם בתחום זכויות הנשים[18]. היא התייחסה בכתיבתה לפגיעה בזכויותיהן של נשים ובאופן שבו הפטריארכיה הפעילה כלפיהן דיכוי והגבילה את מקומן בחברה[18]. כמו כן, טענה כי כדי לשנות את מצבן של הנשים, גם על הגברים לשנות את דפוסי התנהגותם. היא קראה לגברים לקחת חלק שווה בניהול משק הבית, ובמקביל לאפשר לנשים להשתתף בעסקים ובעולם התעסוקה.
בשנת 1835 פרסמה חיבור שבו התמקדה בהיסטוריה של נשים ומצבן לאורך הדורות, ומלאומים שונים. במאמרה פירטה הן אודות הישגי הנשים והן אודות הדיכוי שהיו נתונות בו והמגבלות שהוטלו עליהן. הטקסט שימש בשנים לאחר מכן נשים רבות במסגרת מאבקן לקידום זכויותיהן[19].
צ'יילד סברה כי קיימות נקודות השקה בין המאבק הפמיניסטי לבין מאבקה של התנועה לביטול העבדות, היא טענה כי הן הנשים והן אנשים של צבע היו נתונים ליחס של כפייה מצד גברים לבנים והיחס אליהם היה כאל רכוש[20]. עוד האמינה כי לא ניתן להגיע לשינוי במצב הנשים עד לביטול העבדות[21].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Lydia Maria Child, David Ruggles Center for History and Education
- ^ 2.0 2.1 Lydia Maria Child papers, 1829-1879, Columbia University Libraries Archival Collection
- ^ Jone Johnson Lewis, Biography of Lydia Maria Child, Activist and Author, ThoughtCo, 2020
- ^ 4.0 4.1 4.2 Lydia Maria Child, Poetry Foundation
- ^ 5.0 5.1 Abolitionist - Lydia Maria Child, History of American Women
- ^ Etsuko Taketani, The "Omnipresent Aunt" and the Social Child: Lydia Maria Child's Juvenile Miscellany, Children's Literature 27, Johns Hopkins University Press, 1999
- ^ Bill Daley, Lydia Maria Child's 'Frugal Housewife' the must-read book of its day, The Chicago Tribune, 2015
- ^ The American Frugal Housewife by Lydia Maria Child, Food History
- ^ 9.0 9.1 Paula J. Anderson, Lydia Maria Child: Author, Activist and Abolitionist, Florida State University Libraries, 2005
- ^ 10.0 10.1 Lydia Maria Child: Voice for the Oppressed, Unitarian Universalist Association
- ^ Matthew Wills, Lydia Maria Child and the American Way of Censorship, JSTOR Daily, 2021
- ^ 12.0 12.1 Lydia Maria Child, Abolitionism in America
- ^ Lydia Maria Child, Emerging America
- ^ Lydia Maria Child (1802-1880), Beaman Memorial Public Library
- ^ Lydia Maria Child: A True Patriot, Libertatianism
- ^ Child, Lydia Maria, 1802-1880, Michigan State University Libraries
- ^ 17.0 17.1 JD Thomas, Equal Rights Activist Lydia Maria Child born February 11, 1802
- ^ 18.0 18.1 Lydia Maria Child on women’s rights, 1843, Gilder Lehrman Institute of American History
- ^ Abolitionism and Women’s Rights, Library of Congress
- ^ Women’s Rights, Lumen Learning United States
- ^ Lydia Maria Child, Freedom's Way National Heritage Area
31619264לידיה מריה צ'יילד