ליאון בר
| לידה |
11 באפריל 1970 ה' בניסן ה'תש"ל |
|---|---|
| נהרג |
8 באוקטובר 2023 (בגיל 53) כ"ג בתשרי ה'תשפ"ד כביש 232, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות הצבאי בגדרה |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1989–2023 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
ליאון בר (בן מוחה) (ה' ניסן תש"ל, 11 באפריל 1970 – כ"ג בתשרי תשפ"ד, 8 באוקטובר 2023) היה אלוף-משנה שהציל עשרות אזרחים מהקרבות בשדרות ומהטבח בפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר 2023. למחרת, ב-8 באוקטובר נהרג על ידי מחבל שארב לו כשעצר ליד מכונית משטרה ירויה, בעת שנסע יחד עם בנו לחפש ניצולים ממעשי הטבח שבוצעו במסגרת מתקפת הפתע על ישראל.
ביוגרפיה
ליאון נולד לעמרם ואליס בר ב-11 באפריל 1970 בקריית גת.
ב-6 באוגוסט 1989 התגייס לצה"ל, ושירת בחטיבת הצנחנים ובתפקידים נוספים במערכת הביטחון במשך 26 שנה. הגיע לדרגת אלוף-משנה. הוכר כנכה צה"ל לאחר ששמיעתו נפגעה במהלך שירותו הצבאי.[1]
הצלת אזרחים בשדרות ומפסטיבל הנובה
רקע
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,500 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו 779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 55 שוטרים, 10 אנשי שירות הביטחון הכללי ו-301 חיילים.
הצלת האזרחים
ב-7 באוקטובר 2023, ב-8:00 בבוקר, עם תחילת תפוצת הסרטונים על מחבלים הנוסעים על טנדרים בשדרות בתחילת מתקפת הפתע,[2] יצא אלוף-משנה במיל' ליאון בר מגדרה לשדרות בטרם קיבל צו 8. בהגיעו לשדרות באזור 9:00 הציל את חייו של יוסי אורים תושב שדרות, שנפצע קשה מירי של מחבל, ופינה אותו לבית החולים.
לאחר מכן, עם תחילת הדיווחים על הטבח המסיבה ברעים, נסע ליאון לשטח וחילץ פצועים ונמלטים ליישובים הסמוכים כמו פטיש ונתיבות, וכן לבתי החולים ברזילי, סורוקה וקפלן. משעה 9 בבוקר עד אחר הצהריים פינה עשרות פצועים והציל עשרות נמלטים מהטבח בנובה.
למחרת נסע עם בנו עומר, שזמן מה קודם לכן השתחרר משירות כסמ”פ בצנחנים, והם חיפשו ניצולים המבקשים חילוץ. אולם כבר לא היו פצועים בשטח, והאזור היה מלא בגופות. הם יצרו קשר עם זק”א והעבירו להם את המיקומים של הגופות, ועשו דרכם בחזרה לביתם. בעודם נוסעים על כביש 232 ליד אנדרטת חץ שחור, הם ראו רכב משטרתי ירוי, וירדו לראות אם יש שם מישהו שזקוק לעזרה. שם ארב להם מחבל, שפתח לעברם באש. עומר נפצע מהירי ברגלו, אבל הצליח להזעיק עזרה. אביו, ליאון, נורה מספר פעמים ונהרג במקום.[3][4]
הוא נקבר בחלקה הצבאית בבית העלמין בגדרה.
חיים אישיים
ליאון היה נשוי לעינת. לזוג נולדו שלושה ילדים: עומר, ניב ועידו.
קישורים חיצוניים
- ליאון בר, באתר יזכור
- רינת קרמר יבלינוביץ, "היה גיבור אמיתי": יובל המבולבל נפרד ממפקדו לשעבר ליאון בר ז"ל, באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2023
- אילי פארי, "כולם מספרים כמה שליאון גיבור, אני רק רוצה אותו בבית", באתר מאקו, 10 באוקטובר 2023
הערות שוליים
- ^ עומר בר, בנו של ליאון בר ז"ל מספר: אבא שלי גיבור, באתר ערוץ 7, 10 באוקטובר 2023
- ^ דני קושמרו, כך צולם סרטון המחבלים הראשון בשבת השחורה: "פחדתי, אבל ידעתי שחייבים לדעת מה קורה בשדרות", באתר מאקו, 13 בינואר 2024
- ^ אל"מ ליאון בר ז"ל חילץ עשרות פצועים מהמסיבה ונהרג בהיתקלות - הביטחוניסטים, באתר הביטחוניסטים, 7 באוקטובר 2023
- ^
הקריב את חייו: הקצין הבכיר שהציל עשרות אזרחים - ונפל בקרב | סיפור הגבורה שלא סופר, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 17:26)
| הטבח בפסטיבל נובה | ||
|---|---|---|
| נרצחים והרוגים | ליאור אסולין • ענר שפירא • ליאון בר | .jpg)
|
| חטופים | שני לוק • הרש גולדברג-פולין • מייה שם • נועה ארגמני | |
| מצילים | רמי דוידיאן • עוז דוידיאן • ליאון בר • יאיר גולן • רמי שני | |
| הנצחה ותיעוד | השיר של נעם 2 • זעקות ואז שתיקה • תרקדי (7.10.23) • תרקוד לנצח • מפל • אנדרטת פסטיבל נובה • קיר המכוניות • מיגונית המוות | |
