ליאון בר
| לידה |
11 באפריל 1970 ה' בניסן ה'תש"ל |
|---|---|
| נהרג |
8 באוקטובר 2023 (בגיל 53) כ"ג בתשרי ה'תשפ"ד כביש 232, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות הצבאי בגדרה |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1989–2023 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
ליאון בר (בן מוחה) (ה' ניסן תש"ל, 11 באפריל 1970 – כ"ג בתשרי תשפ"ד, 8 באוקטובר 2023) היה אלוף-משנה שהציל עשרות אזרחים מהקרבות בשדרות ומהטבח בפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר 2023. למחרת, ב-8 באוקטובר נהרג על ידי מחבל שארב לו כשעצר ליד מכונית משטרה ירויה, בעת שנסע יחד עם בנו לחפש ניצולים ממעשי הטבח שבוצעו במסגרת מתקפת הפתע על ישראל.
ביוגרפיה
ליאון נולד לעמרם ואליס בן מוחה בקריית גת.
ליאון סיים את לימודיו בפנימיית הכפר הירוק, ב-6 באוגוסט 1989 התגייס לצה"ל לגדוד 202 של חטיבת הצנחנים.
שירת בחטיבת הצנחנים ובתפקידים נוספים במערכת הביטחון במשך 26 שנה. הגיע לדרגת אלוף-משנה. הוכר כנכה צה"ל לאחר ששמיעתו וברכיו נפגעו במהלך שירותו הצבאי.[1]
ליאון בוגר פו"מ "ברק" במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה. בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן-גוריון ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב.
הצלת אזרחים בשדרות ומפסטיבל הנובה
רקע
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[3] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[5] שוטרים ו־10[6] אנשי שירות הביטחון הכללי.
הצלת האזרחים
ב-7 באוקטובר 2023, ב-8:00 בבוקר, עם תחילת תפוצת הסרטונים על מחבלים הנוסעים על טנדרים בשדרות בתחילת מתקפת הפתע,[7] יצא בר מגדרה לשדרות, אליה הגיע בסביבות 9:00 ופינה פצוע לבית חולים.
לאחר מכן, עם תחילת הדיווחים על הטבח המסיבה ברעים, נסע בר לשטח וחילץ פצועים ונמלטים ליישובים הסמוכים כמו פטיש ונתיבות, וכן לבתי החולים ברזילי, סורוקה וקפלן.
למחרת נסע עם בנו עומר, שזמן מה קודם לכן השתחרר משירות כסמ"פ בצנחנים, ויחד חיפשו ניצולים על כביש 232. ליד אנדרטת חץ שחור, ראו רכב משטרתי ירוי, וירדו לראות אם יש שם מישהו שזקוק לעזרה. מחבל שארב במקום פתח לעברם באש. עומר נפצע ברגלו, ואביו, ליאון, נורה מספר פעמים ונהרג במקום.[8][9]
בר נקבר בחלקה הצבאית בבית העלמין בגדרה.
באוקטובר 2024 הוכרז כי הוא אחד מהזוכים באות נשיא המדינה לגבורה אזרחית.[10]
חיים אישיים
ליאון היה נשוי לעינת. לזוג נולדו שלושה ילדים: עומר, ניב ועידו.
קישורים חיצוניים
- ליאון בר, באתר יזכור
- רינת קרמר יבלינוביץ, "היה גיבור אמיתי": יובל המבולבל נפרד ממפקדו לשעבר ליאון בר ז"ל, באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2023
- אילי פארי, "כולם מספרים כמה שליאון גיבור, אני רק רוצה אותו בבית", באתר מאקו, 10 באוקטובר 2023
- בתאריך 8.10.24 יצא השיר איש פלדה לזכרו של ליאון בר. השיר מתאר את סיפור גבורתו במהלך השבת השחורה.
הערות שוליים
- ^ עומר בר, בנו של ליאון בר ז"ל מספר: אבא שלי גיבור, באתר ערוץ 7, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ דני קושמרו, כך צולם סרטון המחבלים הראשון בשבת השחורה: "פחדתי, אבל ידעתי שחייבים לדעת מה קורה בשדרות", באתר מאקו, 13 בינואר 2024
- ^ אל"מ ליאון בר ז"ל חילץ עשרות פצועים מהמסיבה ונהרג בהיתקלות, באתר הביטחוניסטים, 7 באוקטובר 2023
- ^
הקריב את חייו: הקצין הבכיר שהציל עשרות אזרחים - ונפל בקרב | סיפור הגבורה שלא סופר, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 17:26)
- ^ שושי חתוקה, עמית מן ז"ל וילדי משפחת תעסה: אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית, באתר מאקו, 9 באוקטובר 2024
39836550ליאון בר