לו שו'ן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. לוּ שׂוּן (בסינית מפושטת: 鲁迅, בסינית מסורתית: 魯迅, בפין-יין: Lǔ Xùn; מתועתק גם כלו סוּן; 25 בספטמבר 1881 – 19 באוקטובר 1936) היה שם העט של ג'ואו שורן (בסינית מפושטת 周树人, בסינית מסורתית 周樹人, בפין-יין Zhōu Shùrén), מחשובי הסופרים הסינים של המאה ה-20, הנחשב על ידי רבים כמייסד הספרות הסינית המודרנית.[1] הוא השפיע באופן משמעותי על סופרים סינים מודרניים כגון מו יאן וסו טונג. לוּ שוּן היה גם עורך, מתרגם, מסאי ומשורר. עם סיפוריו נמנים "סיפורו האמיתי של אה-Q" (阿Q正传) ו"יומנו של המשוגע" (狂人日记). בשנות ה-30 ייסד לוּ שוּן את ליגת הסופרים השמאלנים בשאנגחאי. עבודותיו זכו לשבחים רבים על ידי המשטר הקומוניסטי שעלה לשלטון בסין בשנת 1949, לאחר מלחמת האזרחים הסינית, בשל קשריו של לוּ שוּן עם תנועת הארבעה במאי. מאו דזה-דונג עצמו היה מעריץ של כתביו של לוּ שוּן, ואמר עליו כי היה "המפקד הראשי של המהפכה התרבותית של סין".
מהלך חייו
לו שון נולד ב-1881 בשאוסינג המצויה במחוז ג'ג'יאנג למשפחה אשר ברובה הייתה של משכילים ונושאי משרות, נושאי הגלימות הארוכות, אשר איבדה את רוב רכושה. את השכלתו הבסיסית רכש בסין, בבתי ספר אשר לא דרשו תשלום עבור הלימודים בהם. אחר כך הגיע ליפן והחל ללמוד רפואה באוניברסיטת סנדאי, אך כעבור זמן קצר ויתר על לימודי הרפואה למען עיסוק בספרות. הוא החל לעסוק בתרגום, בעיקר של ספרות רוסית. בסיפוריו של לו שון אכן נראים בבירור השפעות של סופרים רוסים כדוגמת ניקולאי גוגול ומיכאיל לרמונטוב ונטייה להזדהות עם עמים המדוכאים פוליטית וכלכלית. בשנת 1909 בעקבות כישלונו לייסד בטוקיו את כתב עת: "החיים החדשים." שב לו שון לסין ועסק בהוראה בעיר הולדתו שאוסינג, בשנת 1912 החל לעבוד במשרד החינוך הסיני, באותה תקופה הוא גם לימד ספרות באוניברסיטת פקין ועסק במחקר אודות כתבים קלאסיים סיניים, הוא כתב את ספר המחקר "תולדות הסיפורת הסינית." בין השנים 1912 ל-1918 לא עסק הסופר בפעילות פוליטית ואת כל מרצו הקדיש לפעילות אקדמית. רק בשנת 1918 נפסקה שתיקתו והוא כתב עבור כתב העת: "הנוער החדש" את סיפורו הראשון "יומנו של משוגע."
לון שון היה חלק מקבוצה גדולה של משכילים סינים אשר קראה למהפכה תרבותית, וביקרה את הממשלה הרפובליקנית הסינית גם משום שאותה ממשלה אימצה את החלטות ועידת ורסאי. קובץ הסיפורים "קריאות קרב" נכתב בין השנים 1918 ל-1922 במטרה לעורר את העם הסיני לפעילות מהפכנית. במאבק בין המפלגה הקומוניסטית של סין למפלגה הלאומנית הסינית, תמך לו שון במפלגה הקומוניסטית ולמעשה היה מאנשי הרוח הבולטים שבה. הוא היה דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת סון יאט-סן בגואנגדונג, הוא התפטר בעקבות הוצאתם להורג של שני סטודנטים אשר הואשמו במהפכנות. החל משנת 1926 ועד יום מותו ב-1936 התגורר לו שון בשאנגחאי.
לו שון נפטר בשנת 1936 כתוצאה ממחלת השחפת, בה נדבק בשנת 1933.[2]
תרגומים לעברית
- קריאות קרב: סיפורים, תרגמה מסינית והוסיפה אחרית-דבר והערות: אמירה כץ, תל אביב: עם עובד, 1992.
- יומנו של מטורף, תרגם מרדכי אבי-שאול, בתוך: פרוזה, גיליון 58-59 (1982), עמ' 13-15.
קישורים חיצוניים
- על ייאוש תקווה ומה שביניהם, הילה רוזנפלד(הקישור אינו פעיל)
- לו סו'ן: דיוקנו של מהפכן, באתר הרדיו הבינלאומי של סין בעברית
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Tao Tang, History of modern Chinese literature, p. 82.
- ^ לו שון באתר www.kirjasto.sci.fi
29481847לו שו'ן