לורנס הלפרין

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לורנס הלפרין, אדריכל נוף
Lawrence Halprin
Lawrence Halprin.jpg
לידה 1 ביולי 1916
ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 25 באוקטובר 2009
פרסים והוקרה מדליית תומאס ג'פרסון באדריכלות, המדליה הלאומית לאמנויות
פרויקטים ידועים אנדרטת פרנקלין דלאנו רוזוולט, וושינגטון די.סי., ארצות הברית

טיילת ארמון הנציב, ירושלים, ישראל ורבים אחרים

לורנס הלפריןאנגלית: Lawrence Halprin;‏ 1 ביולי 1916 - 25 באוקטובר 2009) היה אדריכל נוף יהודי-אמריקאי, מחשובי אדריכלי הנוף המודרני במחצית השנייה של המאה ה-20. לורנס היה בין מובילי הדרך לתכנון נוף ופיתוח מודרניים בצפון אמריקה אחרי מלחמת העולם השנייה. עבודתו הידועה ביותר היא אנדרטת פרנקלין דלאנו רוזוולט בוושינגטון הבירה שנחנכה בשנת 1997. הוא היה שותף לתכנון טיילת ארמון הנציב בירושלים יחד עם אדריכל הנוף הירושלמי שלמה אהרונסון. הלפרין זכה בפרסים רבים, כולל מדליית תומאס ג'פרסון באדריכלות[1] והמדליה הלאומית לאמנויות המוענקת על ידי נשיא ארצות הברית.

קורות חייו

לורנס הלפרין נולד וגדל בברוקלין שבניו יורק למשפחה יהודית מבוססת ממוצא בלרוסי. אביו, שמואל הלפרין היה יבואן של מוצרי מדע, ואמו, רוז לוריא הלפרין, כיהנה פעמיים כנשיאת ההסתדרות הציונית הדסה וכיו"ר הסניף האמריקאי של הסוכנות היהודית לארץ ישראל. השפעת הוריו הייתה רבה ומשמעותית. בראיון עם צ'ארלס בירנבאם בשנת 2003[2], אמר: "הסיבה, שבחרתי באמנות ואדריכלות נוף כל כך מהר, היא ההורים שלי, הם היו מנטורים שלי". בשנת 1929 יצא עם הוריו לטיול בר מצווה לאירופה, ובסופו הגיע לישראל לחגוג את בר המצווה שלו בירושלים.

בשנת 1933 ביקר שוב בישראל והתגורר שנתיים בקיבוץ עין השופט.

בין השנים 1935 ו-1942 למד לתואר ראשון במדעי הטבע באוניברסיטת קורנל, ולתואר שני בתכנון גנים באוניברסיטה ויסקונסין, ולאדריכלות נוף בבית ספר לאדריכלות באוניברסיטת הרווארד. בין מוריו היו ולטר גרופיוס ומרסל ברוייר (אנ'), ממייסדי בית הספר באוהאוס לעיצוב ובניה ומחלוצי הסגנון הבינלאומי, ואדריכל הנוף קריסטופר טורנאד (אנ') .

בשנת 1940 נישא לאנה הלפרין לבית שומן (אנ'), רקדנית אוונגרד.

במלחמת העולם השנייה, בשנת 1944, שירת בחיל הנחתים במעבורת "מוריס" באוקיינוס השקט. הלפרין נפצע כשספינתו נחצתה לשניים בהתרסקות מטוס מפציץ טורפדו יפני "נקג'ימה B5N.

בין השנים 1945 ו- 1948 עבר בחברה של אדריכל הנוף טומס צ'ורש (אנ'). שלושתם תכננו את גן דונל, Donnell Garden,סמל איקוני של העיצוב המודרניסטי שלאחר המלחמה במחוז סונומה בקליפורניה[3].

בשנת 1949 פתח לורנס הלפרין את משרדו Lawrence Halprin & Associates בסן-פרנסיסקו.

להלפרין היו 60 שנות יצירה, בשנים 1949 עד 2009, בתחומי עשייה רבים ומגוונים, החל מתכנון גינת פנטהאוז וכלה בתכנון פארקים לאומיים וכבישים מהירים.

הלפרין נפטר בשנת 2009 בגיל 93.

ללורנס ואנה הלפרין נולדו שתי בנות, דריה הלפרין (אנ), פסיכולוגית, סופרת ורקדנית ורנה הלפרין, תרפיסטית מורשית באמנויות, צלמת דוקומנטרית[4]

פרויקטים נבחרים

  • 1962-1967 - הוביל תוכנית עיצוב The Sea Ranch בשטח של 500 דונם לחוף האוקיינוס השקט מצפון לסן פרנסיסקו שכולל השפעות של מבנה הנוף החופי ותופעות הרוח ושחיקת המים.

בשנות השישים של המאה העשרים משרדו התמקד בפרויקטים של תכנון במרחב העירוני. הידועים בהם:

  • 1960 - תוכנית עיצוב נוף של אנדרטת החוף המערבי West Coast Memorial to the Missing of World War II לזכר חיילים אבודים מלחים, נחתים ושומרי החוף במלחמת עולם השנייה.
  • 1960 - תכנון רחבת הקמפוס גבעת רם, האוניברסיטת העברית, ירושלים.
  • 1962-1965 - כיכר Ghirardelli Square סן פרנסיסקו, הלפרין השתמש בהמרה של מבנים היסטוריים למודלים מודרניים.
  • 1965 - Lovejoy Plaza Park, פורטלנד, כולל פארק מזרקות אירה קלר Keller Fountain Park. מבקרת האמנות לאויז האקטבל כתבה שהפארק ע"ש אירה קלר הוא "אחד החללים העירוניים החשובים ביותר מאז הרנסאנס"[5].
ארבע חירויות של פרנקלין רוזוולט הונצחו באנדרטת זיכרון, שעוצבה על ידי לורנס הלפרין
ארבע חירויות של פרנקלין רוזוולט הונצחו באנדרטת זיכרון, שעוצבה על ידי לורנס הלפרין
  • 1974 - 1997 Franklin Delano Roosevelt Memorial אנדרטת פרנקלין דלנו רוזוולט, וושינגטון. ביצירה זו יצר הלפרין סוג חדש של הנצחה: ארבע גלריות או חדרי גן, נבנו ברצף נרטיבי כדי לספר את הסיפור של ארצות הברית בארבע החירויות שלדברי פרנקלין דלאנו רוזוולט, כל אדם זכאי ליהנות מהן בכל מקום בעולם[6]. החירויות הן: חירות הביטוי וההבעה, חירות הדת, חירות ממחסור וחירות מפחד. חדרי ההנצחה, מפלים ובריכות מים, נבנו בעיקר מאבן גרניט אדום, כדי לבטא את השברים ואת מהפך הזמנים. האנדרטה כוללת גם 10 פסלי ברונזה ו -21 כתובות מגולפות, ציטוטים מנאומיו של רוזוולט ומשיחות רדיו עימו.
  • 1975 - כיכר United Nations Plaza בסן פרנסיסקו.
  • 1976 - Freeway park, סיאטל. הפרויקט היה חידוש גדול באדריכלות הנוף בכך שנבנה בשטח של כביש מהיר והיווה מיזוג בין סביבה עירונית לבין סביבה טבעית[7].
  • 1987 - 2002 השתתפות בתכנון טיילת ארמון הנציב, יחד עם שלמה אהרונסון וברוס לוין.

הפעולה של הפיכת חוויית הנוף הטבעי לחוויית מעשה אדם, היא בשבילי מהות של אמנות אדריכלות נוף

לורנס הלפרן
  • 2002 - גישה למפלי יוסמיטי Yosemite Falls, בפארק הלאומי יוסמיטי Yosemite National Park
  • 1999 - לוי שטראוס פלאזה Levi Strauss Plaza, סן פרנסיסקו המתואר כ"נווה זן, Zen oasis, של עצי ערבה, מים, סלעים ושביל מתפתל בעיר העסוקה"[8].

תרומתו לאדריכלות הנוף המודרנית

Ira Keller Fountain, Portland, Oregon
Ira Keller Fountain, Portland, Oregon

אמני אדריכלות נוף מודרנית, ובהם לורנס הלפרין, יצרו השקפת עולם חדשה על אמנות ואדריכלות נוף בפרט. בראיון עם Charles Birnbaum, ציין לורנס הלפרין שאמנות היא לא צורה או דמות מעשה ידיו של האמן, אלא היא מה שאנו מרגישים לגביה[9].

מימי לימודיו באוניברסיטת הרווארד, תפיסתו האמנותית הושפעה מאסכולת הבאוהאוס שדגלה בהבחנה בין אמנות אליטיסטית לבין הדגשת האדם וצרכיו הפשוטים[10].

המודרניזם אינו רק עניין של מרחב קוביסטי, אלא של הערכה שלמה של עיצוב סביבתי כגישה הוליסטית ליצירת מרחבים בהם חיים אנשים... המודרניזם, כפי שאני מגדיר אותו ומיישם אותו, כולל ומבוסס על הצרכים החיוניים של האדם כפרטים כמו גם על קבוצות חברתיות

לורנס הלפרן

[11]

לאורך כל הקריירה שלו הוא שאף ליצור חללים שאנשים יחיו בהם חיי שותפות ואינטראקציה, יחוו אותם בחיי יומיום ויושפעו מהם. לכן, ולא במקרה, רוב פעילותו התרכזה ביצירת נופים עירוניים. הוא יצר שפה חדשה של עיצוב נוף, כמו קרקע שבורה, שסועת טרסות היוצרות כוריאוגרפיה ותנועה של גופים ומזרקות.

לורנס הלפרין היה פעיל בוועדה המייעצת לבית הלבן לשימור הטבע (The advisory committee on recreation and natural beaty) והוועדה לשימור מקומות היסטוריים (אנ). הפעילות הרבה בזירה חברתית והיקף העבודה במשרדו נתנו לו הזדמנות לטיפוח כשרונות צעירים, כמו Angela Danajieva (אנ), Charles Moore (אנ).

רבות מעבודותיו של לורנס הלפרין הוזנחו עם השנים בשל חוסר תקציב והעדר תחזוקה מתמדת, וקיימת ביקורת על כך שיש צורך לשפץ את האתרים ולשמרם במצבם המקורי[12].

מתודולוגיית יצירתיות קולקטיבית

אנה הלפרין (אנ'), אשתו, היא אחת ממייסדות המחול הפוסט-מודרני בארצות הברית. הם נפגשו באוניברסיטת ויסקונסין בהיותם סטודנטים והתחתנו בשנת 1940[13].


שיתוף הפעולה וההשפעה ההדדית בין הזוג הלפרין החלה עוד בתקופת לימודי האדריכלות של לורנס באוניברסיטת הרווארד. אנה יזמה שיעורי ריקוד לסטודנטים לאדריכלות במטרה ללמוד איך חללים מרחביים משפיעים על התנועה של האדם.

בשנות ה-60 אירגן הזוג הלפרין סדנאות "ניסוים בסביבה" Experiments in Environment[14], בהשתתפות רקדנים, אדריכלים, מוזיקאים, סופרים, מורים ופסיכולוגים. הסדנא נועדה לחקור את התאוריה של יצירה קולקטיבית ובין-מקצועית תוך מודעות לסביבה. הסדנא היוותה בסיס לפיתוח שיטתו של לורנס הלפרין בעיצוב קהילתי.

בהשראת הסדנאות הללו פיתח הלפרין שיטה המכונה "מחזורי RSVP" (אנ') המהווה מדריך לכל תהליך יצירה, ובפרט בתהליך תכנון עיצוב. את השיטה הוא מציג בספרו ”מחזורי RSVP: תהליכים יצירתיים בסביבה האנושית" (1969). השיטה בנויה על בסיס משאביו האישיים של כל אדם ואדם, העשרתם של אלה באמצעות מפגש עם רעיונותיהם היצירתיים של אנשים נוספים, היכולת לעבד, לבקר ולשנות רעיונות אלה על ידי החלפתם ברעיונות חדשים ובחינת התוצר האמנותי בכל רגע מחדש[15]. השיטה יושמה בפרויקטים ציבוריים בטקסס, וושינגטון, וירג'יניה ובמשרדו במרכז העיר קליבלנד, ארצות הברית[1].

קשר לישראל

ללורנס הלפרין היה קשר עמוק לישראל. הוא נולד למשפחה ציונית, חגג את חגיגת בר המצווה שלו בירושלים, ולאחר סיום לימודיו הגיע לישראל והתנדבבקיבוץ עין השופט בין השנים 1933 - 1957 .

על הקשר שלו עם ישראל כתב[16]:

ישראל וירושלים השפיעו על חיי מאז ועד עולם - הערכים והגישות המנחים אותי ספגו השפעה עמוקה. חותם עמוק הותירה בי הַיראָה שהישראלים רוחשים כלפי אדמת הארץ - הזדהותם העמוקה עם אבותיהם ועם עברם, והזדהותם המיסטית כמעט עם ירושלים. גם המודעות החברתית העמוקה ותחושת ההשתייכות והמחויבות החברתית המפעמת בהם השפיעו עלי ..

קנט הלפנד, לורנס הלפרן בישראל, 2016

בשנת 1955 ביקר הלפרין בישראל והמליץ על תוכניות ראשונות לעיצוב מכון ויצמן, המלצות אשר ייושמו בהמשך על ידי אדריכלים ישראלים.

בשנת 1957 הוא שב לישראל כדי לתכנן שטח פתוח בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים.

לורנס הלפרין היה שותף בתכנון הרחבת שביל הגישה למוזיאון ישראל, שלא קיים כיום, בעקבות השיפוצים שבוצעו במקום. לורנס הלפרין השתתף בתכנון הגן הלאומי כרמל.

אחרי מלחמת ששת הימים טדי קולק מינה את הלפרין לחבר בוועדה המייעצת הבינלאומית לענייני ירושלים. במסגרת הוועדה המייעצת תכנן הלפרין שלושה פרויקטים: מדרחוב ומתחם רחוב בן יהודה, פרויקט הרובע (שלא יצא לפועל) וטיילת ארמון הנציב. פרויקט הטיילת כלל שלוש טיילות: טיילת שרובר, שתוכננה על ידי תלמידו של לורנס הלפרין, שלמה אהרונסון, טיילת האס שתוכננה על ידי לורנס הלפרין ושלמה אהרונסון, וטיילת רודה גולדמן שתוכננה יחד עם עמיתו ברוס לוין, שאף הוא למד בברקלי ולפני עלייתו לארץ עבד עם הלפרין[17].

הרשימות שהלפרין כתב בתחילתו של פרויקט ארמון הנציב, מעידות כי נישבה בקסמה של ירושלים[16]:

המראה המדהים - אולי הנוף העירוני המרשים ביותר בעולם מבחינת ההוד האופף אותו

קנט הלפנד, לורנס הלפרן בישראל, 2016


גלריה

פרסים

  • 1964 מדליה של אגודת אדריכלים אמריקאיים למקצועות הסמוכים (אדריכלות נוף) - AIA Medal for Allied professionals[18]
  • 1969 התקבל כחבר באגודה אמריקאית לאדריכלי נוף - ASLA[19]
  • 1970 נבחר כחבר לשם כבוד למכון לעיצוב פנים אמריקאי.
  • 1976, 2003 - מדליה של אגודה אמריקאית של אדריכלי נוף - ASLA
  • 1979 מדליה ע"ש תומאס ג'פרסון באדריכלות
  • 1979 מדליית זהב עבור הישגים נכבדים באדריכלות נוף - AIA
  • 1987 התקבל כחבר לאקדמיה לאומית של עיצוב - National Academy of Design
  • 2002 מדליה הלאומית לאמנויות
  • 2002 פרס של אקדמיה לאמנויות בווארית ע"ש פרידריך-לודביג סקל לאדריכלות נוף - Friedrich-Ludwig-von-Sckell-Ehrenring. הוכרה גבוהה ביותר בתחום אדריכלות נוף.
  • 2005 פרס מיקלנג'לו - Michaelangelo Award

פרסומים

  • A Life Spent Changing Places (2011) ISBN 978-0-8122-4263-8
  • The Sea Ranch: Diary of an Idea (2003) ISBN 1-888931-23-X
  • The FDR Memorial: Designed by Lawrence Halprin (1998) ISBN 1-888931-11-6
  • The Franklin Delano Roosevelt Memorial (1997) ISBN 0-8118-1706-7
  • "Design as a Value System", Places: Vol. 6: No. 1 (1989)
  • Lawrence Halprin: Changing Places (1986) ISBN 0-918471-06-0
  • Ecology of Form (audio book) (1982) ISBN 1-85035-074-4
  • Sketchbooks of Lawrence Halprin (1981) ISBN 4-89331-701-6
  • Lawrence Halprin (Process Architecture) (1978)
  • Taking Part: A Workshop Approach to Collective Creativity (with Jim Burns) (1974) ISBN 0-262-58028-4
  • Lawrence Halprin: Notebooks 1959–1971 (1972) ISBN 0-262-08051-6
  • The RSVP cycles; creative processes in the human environment. (1970, c1969) ISBN 0-8076-0557-3
  • Freeways (1966)
  • “Motation.” Progressive Architecture Vol. 46 (July 1965): ppg. 126-133
  • Cities (1963)

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. Patricia Sullivan, Landscape architect Lawrence Halprin, 93, The Washington Post Company, ‏2009
  2. Charles A. Birnbaum, Pioneers of American Landscape Design® Oral History Series: Lawrence Halprin Interview Transcript, The Cultural Landscape Foundation, ‏March 2003
  3. Donnell Garden
  4. רנה הלפרין, על רנה הלפרין
  5. ADA LOUISE HUXTABLE, Coast Fountain Melds Art and Environment, The New York Times, ‏21.061970
  6. ויקיפדיה, נאום ארבעה חירויות
  7. Seattle Parks and Recreation and Freeway Park Neighborhood Association, A New Vision for Freeway Park
  8. Liz Allen, PLoS San Francisco office is moving, בלוג של הספרייה הציבורית של מדע, סן פרנסיסקו, ‏16.06.2010
  9. הראיון עם לורנס הלפרין, סרטון, Youtube
  10. Alison B. Hirsch, The Collective Creativity of Anna and Lawrence Halprin, Grantmakers in the Arts
  11. Walker Peter and Melani Simo, הגנים בלתי נראים: המחקר על מודרניזם בנוף אמריקאי, MIT press
  12. Wendy Soltz, July 2016: Lawrence Halprin and Two Modern Spaces, Origins: current events in historical perspective. Published by the History Departments at The Ohio State University and Miami University, ‏July' 2016
  13. Alison B. Hirsch, The Collective Creativity of Anna and Lawrence Halprin, gia reader, ‏summer, 2016
  14. ZACH MORTICE, THE HALPRINS IN MOTION, (Landscape Architecture Magazine (LAM, ‏October 28, 2014
  15. Charles A. Birnbaum, על לורנס הלפרין, The Cultural Landscape Foundation
  16. 16.0 16.1 קנט הלפנד, הלפרין בישראל
  17. קנט הלפרד, הלפרן בישראל, אדריכלות נוף, 2016
  18. AIA, AMERICAN INSTITUTE OF ARCHITECTS
  19. ASLA, American Society of Landscape Architects
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0