לורדים לימי חייהם

הממלכה המאוחדת

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של הממלכה המאוחדת

המלוכה הוד מלכותו צ'ארלס השלישי יורש העצר הנסיך ויליאם סדר הירושה יועצי המדינה הרשות המחוקקת הפרלמנט המלך בפרלמנט צ'ארלס השלישי בית הלורדים הלורד יושב הראש: ג'ון מק'פול בית הנבחרים יושב הראש: לינדזי הויל הרשות המבצעת המלך במועצה: צ'ארלס השלישי המועצה המלכותית ממשלת הוד מלכותו ראש הממשלה: קיר סטארמר מזכיר המדינה הראשון: קבינט ממשלת בריטניה הרשות השופטת המלך על הספסל צ'ארלס השלישי בית המשפט העליון נשיא: רוברט ריד בתי המשפט של הממלכה המאוחדת אספות אזוריות הפרלמנט הסקוטי הפרלמנט הוולשי האספה של צפון אירלנד אספת לונדון בחירות ומשאלי עם בחירות בממלכה המאוחדת משאל האיחוד האירופי

לורדים לימי חייהם (באנגלית: life peers) הם בעלי תואר אצולה בממלכה המאוחדת אשר קיבלו תואר זה למשך חייהם. אין מדובר בלורדים יורשים שירשו את תארם מהוריהם, והתואר אינו מועבר בירושה לצאצאיהם.

התואר ניתן לאדם למשך תקופת חייו וכיום מדובר תמיד בתואר ברון הניתן מכוח חוק הלורדים לימי חייהם 1958. לורדים אלה רשאים להצביע בבית הלורדים - הבית העליון של הפרלמנט הבריטי.

ילדיהם של הלורדים לחיים אינם יורשים את התואר, אולם רשאים להוסיף לשמם את התואר "... הנכבד" ("the Honourable...").

קודם לשנת 1876

בית המלוכה, מכוח סמכותו כ"פונס הונורום" (בלטינית: fons honorum), יכול להעניק לאנשים תוארי כבוד - בין תארים לחייהם הם, ובין תוארי כבוד הניתנים לירושה.

בתקופה הקדומה של הפרלמנט הבריטי, יכול היה המלך לזמן לפרלמנט אדם מבלי שהייתה עליו החובה לזמנו פעם נוספת למושב פרלמנט אחר. בהמשך, התקבל הנוהג כי משאדם זומן פעם אחת לפרלמנט להשמיע את דעותיו, ניתנה לו זכות זו לכל ימי חייו, והזכות אף הפכה לזכות המועברת בירושה.

על אף הורשת התארים שהחלה עוד בתקופה קדומה, המשיכו המלכים, במקביל להענקת תארים הניתנים לירושה, גם להעניק תארים לחיים, אולם הדבר נעשה לעיתים נדירות ביותר. כך בתקופה שבין מלכותו של המלך ג'יימס הראשון לבין מלכותו של המלך ג'ורג' השני (1603–1760) הוענקו רק 18 תארים לחיים - כולם הוענקו לנשים, אשר לא יכלו להצביע בבית הלורדים על אף תואר זה.

בשנת 1856 הגיע בית הלורדים למסקנה כי נדרשים בבית הלורדים לורדים בעלי השכלה משפטית, בשל הסמכויות השיפוטיות של בית הלורדים, ומאידך גיסא לא רצו להרחיב את מספר הלורדים. מסיבה זו הוחלט שהשופט סר ג'יימס פארק (James Parke) יקבל תואר לחיים, אולם לאחר בחירתו קבע בית הלורדים כי רק לורדים בעלי תואר העובר בירושה יכולים לשבת בבית הלורדים, והותר לו לכהן בבית הלורדים רק מכוח תואר העובר בירושה.

בעקבות אירוע זה העבירה ממשלת בריטניה בבית הלורדים חוק המעניק תוארי לורד למשך חייהם של שופטי בית הלורדים, אולם בית הנבחרים לא אישר את החוק והוא לא נכנס לתוקף.

בשנת 1869 הוצע חוק חדש. על פי חוק זה יהיו 28 לורדים לחיים ולא יותר. כמו כן נקבע שלא יותר מארבעה לורדים לחיים יקבלו תואר מדי שנה (כאשר אלה יבחרו מבין עובדי המדינה, שופטים, או קצינים בכירים בצי הבריטי או בצבא הבריטי, מדענים, סופרים, אמנים, חברי בית הנבחרים שכיהנו למעלה מ-10 שנים, וחברי בית הנבחרים של סקוטלנד או של אירלנד). הצעת חוק זו נדחתה על ידי בית הלורדים במהלך הקריאה השלישית.

חוק הלורדים לחיים 1958

חוק הלורדים לחיים שנחקק בשנת 1958 מעניק סמכויות להענקת תואר זה לבית המלוכה מבלי הגבלה על מספר הלורדים. לורד המקבל תארו מכוח חוק זה יכול לכהן כחבר בית הלורדים בעל זכות הצבעה, אם הוא אזרח של הממלכה המאוחדת או אזרח של חבר העמים הבריטי והוא מתגורר בממלכה המאוחדת, גילו מעל גיל 21, וכן אם לא נשא עונש בגין עבירה פלילית של בגידה. התארים המוענקים מכוח חוק זה הם תואר ברון. רשמית, מוענק התואר על ידי המלך, אולם בפועל המלך מעניק את התארים על פי רשימה שנקבעת על ידי ראש הממשלה.

החוק מאפשר הענקת התואר במספר נסיבות:

"חברי בית הלורדים העובדים"

מרבית התארים לחיים מוענקים כיום, מוענקים בהתאם לאופציה זו. "חברי בית הלורדים העובדים" ("Working Peers") הם חברי בית הלורדים המייצגים את המפלגות הפוליטיות השונות בבריטניה. מצפים מהם להגיע לדיוני בית הלורדים דרך קבע ולהשתתף בהצבעות בהתאם לעמדת מפלגתם.

ראש ממשלה בוחר לרוב לורדים מבין חברי מפלגתו, אולם לעיתים מקבל ראש הממשלה המלצות לבחירת לורדים ממפלגות המצויות באופוזיציה. ראש הממשלה יכול להתעלם מהמלצות אלה, אולם על פי הנוהג וכללי הנימוס הפרלמנטריים הוא אינו עושה זאת.

"ועדת המינויים של בית הלורדים"

חברי בית הלורדים יכולים להתמנות על בסיס אל-מפלגתי (non-partisan basis). בעבר מינויים אלה נעשו על ידי ראש הממשלה, אולם בעקבות שינוי החוק בשנת 2000 הוקמה ועדה של בית הלורדים - ועדת המינויים של בית הלורדים הבוחרת את "נציגי העם" ("people's peers") בבית הלורדים על פי כישוריהם. ראש הממשלה קובע את מספר המושבים להם תציע הוועדה מועמדים, ורשאי לשנות את המלצותיהם ולהמליץ למלך על מועמדים אחרים במקומם, אולם על פי הנוהג וכללי הנימוס הפרלמנטרי הוא אינו עושה זאת.

כיבודים

תוארי לורד לחיים מוענקים לאנשים לאור הוקרה על הישגיהם. אין מצפים מלורדים אלה לנכוח בדיוני בית הלורדים, אולם הם רשאים לעשות זאת אם רצונם בכך. בראש השנה האזרחית, ביום הולדתו הרשמי של המלך וכן עם סיום כהונתו של ראש ממשלה מעביר ראש הממשלה למלך רשימת מועמדים למתן תואר. בין התארים המוענקים במסגרת רשימות אלה ניתן להעניק גם תוארי לורד לחיים (אף שהדבר מבוצע לעיתים נדירות, וגם במקרים אלה - לצורך מינוי לורדים מפלגתיים).

נושאי משרה ציבורית

כאשר נושאי תפקידים רשמיים מסוימים פורשים מתפקידם, הם ממונים כלורדים לחיים. בין תפקידים אלה ניתן למנות את ראש הממשלה, יושב ראש בית הנבחרים, הארכיבישוף מקנטרברי והארכיבישוף מיורק.

נוהל זה החל לאחר פרישתו של אלק דאגלס-יום אשר ויתר על תואר הלורד שקיבל בירושה עם מינוי לראש הממשלה, והוחלט להעניק לו תואר לכל חייו עם פרישתו מהתפקיד.

בין הלורדים שקיבלו תואר לורד בעקבות תפקידם ניתן למנות את הרולד וילסון, ג'יימס קלאהן ומרגרט תאצ'ר.

ראש הממשלה אדוארד הית' בחר שלא לקבל תואר זה. הרולד מקמילן דחה בתחילה את התואר, אולם 20 שנה מאוחר יותר, משהוצע לו התואר שנית, הסכים.

מאז 1958 גם שרי ממשלה פורשים כגון שר האוצר, שר הפנים ושר החוץ וחבר העמים מקבלים לרוב, עם פרישתם, תואר לורד לחיים.

שופטי בית הלורדים מקבלים את תואר הלורד לחיים מיד עם מינויים.

תוארי לורדים לחיים יכולים להיות מוענקים גם ללורדים שקיבלו תארם בירושה. לעובדה זו משמעות רבה מאז חוק בית הלורדים 1999 המבטל את זכות ההצבעה שהייתה ללורדים היורשים.

לורדים של ערעורים

חוק בית המשפט לערעורים אפשר מתן תואר לורדים לראשי בית המשפט לערעורים למשך כהונתם בבית משפט זה. בשנת 1887 הותר ללורדים אלה להמשיך לכהן בבית הלורדים כחברים לחיים גם לאחר תום כהונתם. מספר הלורדים הדנים בערעורים הוגדל משניים לשלושה בשנת 1882, לארבעה בשנת 1891, לשישה בשנת 1913, לשבעה בשנת 1919 לתשעה בשנת 1947 ל-11 בשנת 1968 ול-12 בשנת 1994.

מאחר שאין הגבלה על מספר הלורדים שכיהנו בבית המשפט לערעורים ומכהנים בבית הלורדים לאחר פרישתם, כיום יושבים בבית הלורדים 31 לורדים של ערעורים.

לורדים לחיים כיום

לורדים לחיים בהתאם
לחוק הלורדים לחיים 1958

ראש ממשלה	מפלגה	תקופת כהונה	לורדים ממונים
הרולד מקמילן	שמרנים	1957–1963	48
אלק דאגלס-יום	שמרנים	1963–1964	14
הרולד וילסון	לייבור	1964–1970	123
אדוארד הית'	שמרנים	1970–1974	56
הרולד וילסון	לייבור	1974–1976	80
ג'יימס קלהאן	שמרנים	1976–1979	57
מרגרט תאצ'ר	שמרנים	1979–1990	200
ג'ון מייג'ור	שמרנים	1990–1997	141
טוני בלייר	לייבור	1997–2007	357
גורדון בראון	לייבור	2007–2010	34
דייוויד קמרון	שמרנים	2010–	58
סה"כ			1168

נכון לשנת 1999 היו 172 לורדים שמרנים, ו-160 לורדים ממפלגת הלייבור. טוני בלייר מינה לורדים רבים בתקופת כהונתו, בקצב שנחשב חסר תקדים, ובשנת 2004 היו 178 לורדים ממפלגת הלייבור ו-158 מהמפלגה השמרנית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לורדים לימי חייהם בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

לורדים לימי חייהם36579472Q2914468