לוקליזציה
לוֹקָלִיזַצְיָה (על פי האקדמיה ללשון העברית: הַמְקָמָה[1]) היא תהליך התאמה של מוצר לאוכלוסייה שונה מזו שבשבילה הוא יוצר או פותח במקורו. מרכיב מובהק של לוקליזציה הוא התאמה לשפה שונה מזו שמשמשת במוצר המקורי, כגון תרגום מדריך למשתמש משפת היצרן לשפת ארץ היעד. מרכיב נוסף הוא התאמה לרגולציה מקומית או למנהגים מקומיים. לוקליזציה של מזון המיוצא לישראל, למשל, תכלול יצירת גרסה כשרה שלו. לוקליזציה נעשית על ידי היצרן לשם קידום השיווק של מוצריו, ולעיתים היא נדרשת בחוקים להגנת הצרכן. בעולם התוכנה לוקליזציה כוללת תרגום הטקסט של ממשק המשתמש לשפה המקומית, ולעיתים התאמות נוספות, כגון התאמה לרגולציה מקומית.
לוקליזציה של אתר אינטרנט, למשל, עשויה לכלול החלפת חלק מן התכנים לתכנים הרלוונטיים לדוברי השפה, כמו מתן חדשות מהמדינה שלהם והסרת סמלים העשויים להיות פוגעניים. מכיוון שפיתוח מוצר חדש בסיסו בגיוס משאבים, בין אם פיננסיים, אנושיים וכדומה, הרי לתהליך לוקליזציה יש השפעה גדולה ליכולת של המוצר להתקבל בצורה חיובית ולהימכר בארצות היעד.
תהליך הלוקליזציה
תהליך הלוקליזציה כולל מספר תהליכי עבודה עוקבים. בשונה מתהליך תרגום של מסמכים, בו יש לתרגם רק את הכתוב במסמך, כולל תהליך הלוקליזציה בנוסף לשלבי התרגום והעריכה הלשונית גם תהליכים הנדסיים כגון הבטחת איכות וניהול פרויקטים. ישנן חברות אשר מבצעות את תהליך הלוקליזציה של התוכנות שהן מייצרות באופן עצמאי, אך במקרים רבים התהליך מטופל על ידי חברות תרגום מתמחות אשר להן מקורות מקצועיים בארצות היעד.
אף שתהליך הלוקליזציה מוסיף עלויות לפיתוח המוצר, חברות רבות משקיעות בלוקליזציה, משום שמוצר שעבר לוקליזציה נגיש יותר ללקוחות בארצות שונות, קל יותר לשימוש משום שהוא מופיע בשפת האם של המשתמש, וכתוצאה מכך, בעלת יתרון תחרותי על פני מוצרים שלא עברו לוקליזציה. בתחום התוכנה הדרישה ללוקליזציה מצד מדינות היעד תלוית תרבות, ישנן מדינות שבהן אין דרישה לתרגום התוכנה לשפתן והמשתמשים רגילים לעבוד עם תוכנות באנגלית בעוד במדינות אחרות לא ניתן למכור תוכנות שלא תורגמו לשפה המקומית.
תהליך לוקליזציה מתחיל בשלב ייעוצי המכונה אינטרנשיונליזציה (Internationalization) או בקיצור I18N. בתהליך זה נכתבת המתודלוגיה וההכנה הטכנית של המוצרים השונים לקראת תהליך לוקליזציה. כגון, היכן למקם כפתורים, כתיבת קודים עבור שפות שדורשות קידוד ספציפי וכדומה. פעילויות נוספות בתהליך הלוקליזציה הן:
- שימוש בכלי תרגום ממוחשבים
- ניהול מילון מונחים
- תרגום
- עריכה
- בקרת איכות
כלי תרגום ממוחשבים
ערך מורחב – תרגום מכונה
מרכיב מרכזי בלוקליזציה הוא תרגום כל הטקסטים המלווים את המוצר, ופעמים רבות אף מוטמעים במוצר עצמו. בפרט זהו מרכיב עיקרי בלוקליזציה של ממשק משתמש לתוכנה.
ממשק משתמש עשוי להכיל עשרות אלפי מילים ומחרוזות ואף יותר, וברוב המקרים לא מדובר על ממשק המשתמש לבדו, אלא גם בקובצי עזרה, עדכונים שנעשים מדי תקופה ואינטגרציה בין ממשקי התוכנה לדוקומנטציה הנלווית כגון מדריכי משתמש, מדריכים מקוצרים, מדריכי התקנה, אתר אינטרנט רלוונטי ומוצרים שיווקיים. לכן, נדרשת יכולת לנהל את התהליך כולו, לנהל את התרגומים וליצור מאגר תרגומים אשר יהיה רלוונטי ומעודכן. דרישה זו היא בעלת תוקף כאשר מדובר על פרויקטים מורכבים של מספר שפות רב.
בשוק קיימים מספר כלים אשר באים לעזרה בלוקליזציה של תוכנה, והם מכונים TM tools, להלן Translation Memory. אותם כלים יודעים לנתח את הקבצים, ומדובר על יכולת לקרוא קובצי XML, DLL, HTML ואחרים, ולספק log file שמקטלג את המחרוזות השונות על פי חוקיות מסוימת, למחרוזות שחוזרות על עצמן (repetitions), ולמחרוזות חדשות (no match). כאשר מסיימים פרויקט תרגום ראשון, הכלים יוצרים מאגר זיכרון של המחרוזות שתורגמו (TM) ספציפית לכל שפה שמתורגמת, והחל מהעבודה השנייה, המחרוזות החדשות יושוו גם למאגר הקיים וה-log file הבא שייוצר יכלול גם נתונים של התאמה מלאה בין המחרוזות החדשות למה שקיים במאגר (100% match) והתאמה חלקית (fuzzies). כך למעשה, תהליך התרגום הופך לפשוט ומסודר יותר ומאפשר ליצור סטנדרטיזציה של תהליך תרגום ולמעשה לייעל את התהליך המורכב.
ניהול מילון מונחים
לכל מילה יכולה להיות משמעות שונה. בהקשרים עסקיים, מילה מסוימת יכולה להיות מתורגמת בתצורה אחת ולעיתים בתצורה אחרת. זה תלוי לעיתים גם בסגנון שהארגון רוצה להיות מזוהה עמו. מכיוון שהתיאום בין ספק התרגומים לבין הארגון המתרגם הנו קריטי להצלחת התהליך, יש ליצור בתחילת כל עבודה מילון מונחים אשר מהווה את תחילת הדרך בכל פרויקט לוקליזציה. כך, ישנו תיאום ציפיות ראשוני לגבי סגנון התרגום, מינוח מועדף של המילים החשובות ו/או כאלו שמופיעות באופו תדיר בתוך הטקסטים לתרגום (וכנראה גם בעלות חשיבות לארגון המתרגם), ובנוסף - ההמלצות שבאות לעיתים מהמתרגמים עצמם כך שתהיה התאמה תרבותית מלאה. במהלך חיי הפרויקט, מילון המונחים מתעבה ומתווסף ל-TM שנוצר בתהליך.
תרגום ועריכה לשונית
במשמעות המופשטת של המונח, מדובר על המרת שפה אחת לשפה אחרת. בתהליך לוקליזציה, נדרשת גם התמחות בנושא הנדרש (סלולר, IT, מכשירים רפואיים, פיננסים וכו') יחד עם ידע על המונחים המקובלים בעולם התוכן הנדרש. בעקבות תהליכי גלובליזציה מואצים, העדיפות של החברות היא לעבוד עם מתרגמים מקומיים אשר יכולים לתרום את השפה המקצועית המעודכנת ביותר, את ההתאמה התרבותית ואת הידע הרגולטורי במידה ונדרש.
תהליך בקרת איכות שנעשה על התרגום ובו נעשות בדיקות לשוניות ופרוצדורליות שונות כגון שימוש נכון בשפה, שגיאות כתיב, ויזואליות, שימוש נכון במונחים מקצועיים, גם על בסיס מילון המונחים שהוגדר בתחילת התהליך ועוד. תהליך זה קריטי מכיוון שאחרי תהליך זה נעשית הטמעת התרגום בסביבת העבודה האמיתית של המוצר, ולכן ככל שהתרגום מדויק יותר, הזמן שיידרש לשם העלאה לאוויר של התרגום יהיה קצר יותר.
בקרת איכות
בדומה לתהליך בקרת איכות טכני, אשר נעשה בתהליך הבדיקה של מוצר חדש, נעשה תהליך בדיקה לשוני שמכונה QA קוסמטי. הפעם, התהליך נעשה בסביבת העבודה האמיתית של המוצר, לאחר תהליך הטמעה של קובצי המקור המתורגמים. הבדיקות שנעשות הן מגוונות וכוללות הקשרים מלאים של התכנים, טקסטים שעלולים להיחתך או להופיע בצורה שגויה. הבודק יוצר bug file, ובו פירוט ההערות והתיקונים הנדרשים.
