לוקון-אמפונג
 | |
| לוקון באוגוסט 2009 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש מורכב |
| גובה | 1,580 מטרים |
| מדינה |
 אינדונזיה |
| מיקום | סולאווסי אינדונזיה |
| מספר הר געש | =0606-10[2] |
| התפרצות אחרונה | 12 ביולי 2011[1] |
| קואורדינטות | 1°22′02″N 124°48′02″E / 1.367325°N 124.80051°E |
לוֹקוֹן-אֶמְפּוּנְג הוא הר געש מורכב פעיל במחוז סולאווסי צפון (Sulawesi Utara) באי סולאווסי שבאינדונזיה. הר הגעש מורכב משני חרוטים בולטים, הר לוקון (באינדונזית: Gunung Lokon) והר אמפונג (Gunung Empung) ומלוע געשי פעיל, טוֹמְפַּלוּאַן (Tompaluan), השוכן באוכף שביניהם.
גאוגרפיה ותיאור
הר לוקון והר אמפונג מתנשאים לגובה של 800 מטרים מעל למישור טונדנו (Tondano) בקצה המזרחי של חצי האי הצפוני של סולאווסי. שני ההרים הם הרי געש שכבתיים, ולוקון הוא הגבוה מבין השניים (1,580 מטרים מעל פני הים). המרחק בין פסגות שני ההרים הוא 2.2 קילומטרים. פסגתו של הר לוקון שטוחה ונטולת לוע, ואילו בפסגת אמפונג יש לוע געשי שרוחבו 400 מטרים ועומקו 150 מטרים. באוכף שבין פסגותיהם מצוי טוֹמְפַּלוּאַן – לוע כפול שאורכו 250 מטרים ורוחבו 150 מטרים שבו נקווה לעיתים אגם קטן שמימיו חומציים.
רקע גאולוגי והיסטוריה של התפרצויות
מרבית הגעשיות באינדונזיה נובעת מקשת סונדה – קשת איים שנוצרה באזור הפחתה בו חודר הלוח ההודי אל מתחת ללוח האירו-אסיאתי. קשת זו תחומה מצדה הצפון-צפון-מערבי על ידי איי אנדמן – שרשרת של איים געשיים ממקור בזלתי, וממזרח על ידי קשת בנדה – שאף היא נוצרה כתוצאה מהפחתה.[3]
ספציפית, מקור הגעשיות של לוקון-אמפונג הוא באזור הפחתה הנמצא בשוליים הדרומיים של הקשת הגעשית מינדנאו-סנגיהיא-מינאהסה (Minadanao-Sangihe-Minahasa) וכיוונו צפון-מערב אל מתחת לאזור מינאהסה שבצפון סולאווסי.[4] עקב פעילות געשית עזה ברביעון התחתון או התיכון נוצרה באזור קלדרה שצורתה חצי עיגול וממדיה 30 על 20 קילומטרים המכונה קלדרת טונדנו. יש כיום סימנים רבים לפעילות געשית בעבר בקרקעית הקלדרה: חרוטים פירוקלסטיים וקילוחי אובסידיאן, אבל הפעילות הגעשית במרכז הקלדרה הצטמצמה למעיינות חמים ופומרולות. הפעילות הגעשית מתרכזת כיום בשולי הקלדרה. רק השוליים המזרחיים של הקלדרה מוגדרים היטב (אגם טונדנו נסמך עליהם), אבל השוליים הדרומיים והצפוניים אינם מזוהים בוודאות, ובסדקים שהתהוו לרוחבם נוצרו הרי הגעש השכבתיים הפעילים: סוֹפּוּטָן (Soputan) בדרום, מאהאוו (Mahawu) ולוקון-אמפונג בצפון. הרי געש אלו פלטו בתחילה לבה אנדזיטית עד בזלתית, אבל בתקופה המודרנית הרכב הלבה הוא אנדזיטי בלבד.[5]
לוקון-אמפונג הוא בין הרי הגעש הפעילים ביותר מבין 129 הרי הגעש הפעילים של אינדונזיה. מרבית ההתפרצויות יצרו עמודי התפרצויות קטנים עד בינוניים של אפר געשי, אך בחלקן היו גם זרמים פירוקלסטיים והתפרצויות פריאטיות.[2] מקורן של ההתפרצויות ההיסטוריות של הר הגעש היה תחילה בהר אמפונג, הצעיר יותר מהר לוקון מבחינה מורפולוגית. ידוע על התפרצויות בעוצמה משוערת של VEI3 במדד ההתפרצות הגעשית ב-1375 וב-1775, שגרמו לנזקים ולאבדות בנפש. כל ההתפרצויות מאז הם מלוע טוֹמְפַּלוּאַן: פעמיים במאה ה-19 (1829 ו-1893) ו-18 פעמים במאה ה-20 (1930, 1942, 1949, 1951, 1958, 1961, 1962, 1963, 1965, 1966, 1969, 1971, 1973, 1975, 1994, 1986, 1988 ו-1991). מדד ההתפרצות הגעשית של מרבית ההתפרצויות היה בין 1 ל-2.
ההתפרצות של 1991 הייתה העזה ביותר (מדד התפרצות 3). היא לוותה בזרמים פירוקלסטיים וגרמה לנזקים לרכוש ולשדות החקלאים, לצורך לפנות כ-8,000 תושבים שהתגוררו בסמוך ולמותה של גאולוגית משווייץ שניסתה לצלם את הלוע בעת התפרצותו.
מאז תחילת המאה ה-21 התפרץ ההר חמש פעמים (2000, פעמיים ב-2002, 2003 וב-2011).[6]
ההתפרצות של 2011
לאחר כמה ימים של פעילות געשית בקנה מידה קטן ניתנה ב-11 ביולי הוראת פינוי ו-כ-4,000 תושבים פונו מהאזור. יממה אחר כך, ב-12 ביולי, התפרץ ההר. עמוד ההתפרצות הגיע לגובה של 1,500 מטרים, אבל לא פגע בתעופה האזרחית ולא הופסקה פעילותו של שדה התעופה הבינלאומי (Sam Ratulangi International Airport) של מנאדו בירת מחוז סולאווסי המצוי כ-30 קילומטרים צפונית-מערבית להר הגעש.[7][8]
תושבים ששבו לבתיהם בכפרים השוכנים במורדות הר הגעש נאלצו להתפנות שנית עם התחדשות הפעילות הגעשית בבוקר ה-17 ביולי. באזור שפונה מתגוררים כ-28,000 בני אדם. עקב התרוממותו של עמוד התפרצות לגובה של כ-3.5 ק"מ נדרשו חברות התעופה לשנות את מסלולן של טיסות שהיו אמורות לעבור ברדיוס של 10 ק"מ מהר הגעש. קולות פיצוץ עזים שנשמעו במהלך הימים הבאים גבו את חייה של אשה שלקתה בהתקף לב.[9] ב-27 ביולי ניתנה הודעת הרגעה מטעם הממשל האינדונזי ו-5,000 התושבים שפונו החלו לחזור לבתיהם.[8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
32631565לוקון-אמפונג