לוסי היי, דוכסית קרלייל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לוסי היי, הרוזנת מקרלייל (לבית פרסי; באנגלית: Lucy Hay, Countess of Carlisle;‏ 1599 – 5 בנובמבר 1660) הייתה אשת חצר אנגליה הידועה בשנינותה. היא הייתה מעורבת בתככים פוליטיים רבים במהלך מלחמת האזרחים האנגלית.

ביוגרפיה

היי נולדה בשם ליידי לוסי פרסי, בתם השנייה של הנרי, הרוזן מנורת'מברלנד ("ארל הקוסם") ואשתו ליידי דורותי דוורו. בשנת 1617, היא הפכה לאשתו השנייה של ג'יימס היי, הרוזן הראשון מקרלייל.

בשנת 1626, היא מונתה לגברת חדר השינה של הנרייטה מריה, מלכת אנגליה.[1] עד מהרה הפכה לחביבת המלכה, והשתתפה בשניים ממחזות המסכות המפורסמים שלה.[1]

תככים פוליטיים

היי הייתה דמות בולטת בחצרו של המלך צ'ארלס הראשון. היא התידדה עם תומאס וונטוורת', הרוזן הראשון מסטרפורד, ולאחר מותו ב-1641 ההתידדה עם ג'ון פים, יריבו הפרלמנטרי. היא התחברה לאינטרסים של פים וחברי הפרלמנט שעימו והעבירה להם תוכניות וסודות חשובים ביותר של המלך ויועציו.

ב-1642 היי הודיעה בזמן לבן דודה רוברט דוורו, הרוזן השלישי של אסקס, על מעצרו של המלך המיועד מבין חמשת חברי הפרלמנט הארוך, מה שאיפשר להם להימלט. נראה, שבתקופות שונות שהיא שירתה את שני הצדדים בו-זמנית.

ב-1647 היי התחברה למפלגה הפרסביטריאנית המתונה ובמלחמת האזרחים השנייה היא פעלה רבות עבורם ואפילו ומשכנה את מחרוזת הפנינים שלה כדי לגייס כסף עבור חיילי הלורד הולנד. יצרה קשרים עם הנסיך צ'ארלס במהלך המצור שלו על התמזה, והפכה את עצמה למתווכת בין הקבוצות. בסופו של דבר, היא נעצרה ב-21 במרץ 1649 ונכלאה במצודת לונדון. גם משם המשיכה לנהל קשר מוצפן עם המלך באמצעות אחיה, לורד פרסי. על פי עלון מלכותי, בזמן שהייתה במגדל, השתמשו במתקן עינויים כדי להשיג ממנה מידע. היי שוחררה בערבות ב-25 בספטמבר 1650, אבל לא הצליחה לחזור למעמדה הקודם.

מוות

זמן קצר לאחר הרסטורציה, היי מתה בפתאומיות ב-5 בנובמבר 1660, לאחר ש"סעדה טוב" בצהריים היא חלתה לפתע בסביבות השעה 14:00. היא מתה בשעה 17:00 או 18:00 באותו יום.[2]

בספרות

פרנסואה דה לה רושפוקו הזכיר בזיכרונותיו אנקדוטה שסיפרה לו מארי דה רוהן, שבה היי גנבה כמה יהלומים שהעניקה המלכה לג'ורג' וילרס, הדוכס הראשון מבקינגהם (מתנה של מלך צרפת לאן מאוסטריה) מהדוכס. מלך צרפת רצה אז לראות את היהלומים ואיכשהו המלכה הצליחה לשחזר אותם. אלכסנדר דיומא השתמש מאוחר יותר בכל הסיפור הזה, וכנראה ביסס את מילדי דה וינטר על לוסי היי ברומן שלו מ-1844 "שלושת המוסקטרים".

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Robert Wilche: The Discontented Cavalier: The Work of Sir John Suckling in Its Social, Religious, Political and Literal Context (2007)
  2. ^ Journal of Robert, 2nd Earl Leicester.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

לוסי היי, דוכסית קרלייל37533348Q3839050