לולה שנצר

לוֹלָה שַנצֶר (Lola Schanzer; יוני 1903 – 31 בינואר 1998) הייתה מורה לפיתוח קול ישראלית, שביססה שיטת לימוד מיוחדת והעמידה דורות רבים של זמרים ידועי שם.

ביוגרפיה

לולה שנצר נולדה ביוני 1903 בסופיה שבבולגריה, במשפחה וינאית עשירה ושוחרת מוזיקה. בגיל 8 החלה ללמוד נגינה על פסנתר, ולאחר מלחמת העולם הראשונה, המשיכה את לימודיה באקדמיה למוזיקה של וינה. במשך שנתיים למדה פסיכיאטריה בבית החולים האוניברסיטאי בסופיה, והשתלמה בזמרה, במחול ובפונטיקה בברלין.

בגיל צעיר נישאה למרצה לאמנות ופילוסופיה ועברה להתגורר עמו בבלגרד. כשהייתה בת 27 נפטר בעלה מסרטן, היא נישאה שוב לצייר יוגוסלבי, אך התגרשה ממנו לאחר שנתיים וחצי. נסעה ללמוד קלינאות תקשורת ופיתוח קול בלונדון ובקופנהגן. כשהחלה מלחמת העולם השנייה ברחה מבלגרד ושבה לסופיה, שם העבירה את כל שנות המלחמה. לאחר סיומה שבה לבלגרד ושמשה כפרופסור כבוד באקדמיה למוזיקה.

ב-1951 עלתה שנצר לישראל, התיישבה בתל אביב והחלה ללמד פיתוח קול. היכרות עם משה פלדנקרייז, הביאה לשיתוף פעולה הדוק ביניהם, ולביסוס שיטתה המיוחדת לשיפור ולפיתוח הביקורת העצמית והגופנית, ולהגדלת יכולתם הקולית והאמנותית של תלמידיה. שמה של לולה שנצר התפרסם בתעשיית הבידור הישראלית של שנות ה-60 וה-70, ואמנים בתחילת דרכם נהרו לביתה, בו ניהלה סטודיו לפיתוח קול. רבים מהם המשיכו לפקוד את ביתה ולעבוד יחד עימה במשך שנים ארוכות תוך כדי עבודתם והופעותיהם. עם האמנים המפורסמים שלמדו אצלה נמנים אורי זוהר, חוה אלברשטיין, אורה זיטנר, רבקה רז, חיים טופול, נורית גלרון, שלמה וישינסקי, דורית ראובני, נירה גל, נתנאלה, נחמה הנדל ועפרה חזה.

שנצר לימדה בבית צבי ובסמינר הקיבוצים.

בשנות חייה האחרונות עברה לולה שנצר להתגורר בבית אבות בתל אביב, שם נפטרה ב-1998, בגיל 94, כשהיא ערירית וללא קרובי משפחה בארץ.

ב-2003 יצא לאור הספר "קולי זה אני", מדריך לפיתוח קול ודיבור המבוסס על שיטתה של שנצר, שנערך על ידי תלמידתה נירה גל. הספר נלמד עד היום במוסדות לימוד אקדמיים.

ספרה (לאחר מותה)

• לולה שנצר, קולי זה אני: המדריך השלם לפיתוח קול ולדיבור; הרחיבה, השלימה וערכה: נירה גל, תל אביב: יוזמות הייליגר, תשס"ג 2003.

מקורות

• 'כולם היו בניה', מאת עדית נעמן, ידיעות אחרונות, מוסף "זמנים מודרניים", 23 ביוני 1993.

לקריאה נוספת

• אריאלה שפירא, 'לולה שנצר: קולי זה אני, ואני זה גופי', מוזיקה מגזין על צלילים ואנשים, 14 (1988), 12–16.

קישורים חיצוניים

• עדי כץ, עד שייגמרו לך המילים, באתר nrg‏, 25 בפברואר 2004 (על משנתה של לולה שנצר)
• סמדר שיר, מסיבת הפתעה ללולה, מעריב, 19 ביוני 1980
• מ. פ., יום הולדת ללולה שנצר, דבר, 23 ביוני 1980

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33218545לולה שנצר