לוז (צמח מקראי)
לוז הוא צמח המופיע במקרא פעם אחת. ללוז הוצעו מספר זיהויים, ביניהם שקד, אגוז לוז וצפצפה מכסיפה (אנ').
במקרא
בספר בראשית מסופר שיעקב השתמש בשלושה צמחים, שאחד מהם הוא לוז, בעת שהוא רעה את צאן לבן הארמי בארם נהריים:
וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן, וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת, מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת.
זיהויים
צפצפה מכסיפה
רבי סעדיה גאון, רבי יונה אבן ג'נאח ורבי שלמה פרחון זיהו את הלוז שבפסוק עם הצפצפה המכסיפה (אנ'). אמנם חלק מהחוקרים זיהו את הצפצפה המכסיפה עם הלִבְנֶה, המופיע בפסוק בסמוך ללוז.[1][2]
אגוז הלוז
_-_whole_with_kernels.jpg)
אסף הרופא, רש"י ופרשנים נוספים זיהו את הלוז עם אגוז הלוז. זיהוי זה מתאים לכמה מובאות מהמדרשים, וכנראה היה קיים כבר בזמן חז"ל. איילת-השחר הראובני צידדה בזיהוי זה, בעוד רבים מהחוקרים דחו אותו, מכיוון שגידול אגוז הלוז היה נדיר באזור ארץ ישראל וארם נהריים, ומועד ביותו באזור זה מעורפל.[3][4][5][2]
שקד
רבים מהחוקרים זיהו את הלוז עם השקד המצוי, על פי הערבית והארמית.[6][7] זאת למרות שהשקד מופיע בשמו ארבע פעמים במקרא, כולל פעם אחת בספר בראשית. זיהוי הלוז עם השקד היה מקובל על רבים מהמפרשים. כך למשל כותב האבן עזרא:
והגאון אמר כי לוז – שקדים, בעבור שנקרא כן בלשון ישמעאל (=ערבית). כי הב' לשונות והארמית ממשפחה אחת היו.[א]
— פירוש האבן עזרא לבראשית פרק ל פסוק לז
זיהוי הלוז עם השקד מופיע גם בתרגום עקילס ליוונית, וככל הנראה גם בחלק מהמדרשים, כפי שציינו כבר בעלי התוספות.[8][9][4][10][2]
מין לא ידוע
חלק מהמפרשים כתבו שהעצים המוזכרים בפסוק הם מיני עצים, או "מיני ארזים", ללא פירוט.[11][2] החוקר אוריה פלדמן סבר שאין למצוא את זהות הלוז, כשהוא דוחה את זיהוי הלוז עם השקד, בין היתר משום ש"קשה להניח כיצד זה נפל השקד לחברת הלבנה והערמון".[4]
לקריאה נוספת
- איילת-השחר הראובני, "הלבנה, הלוז והערמון", בצרון כג, תשי"א, עמ' 30–33
- אוריה פלדמן, צמחי התנ"ך, תל אביב: דביר, 1956, עמ' 213
- יהודה פליקס, עצי פרי למיניהם - צמחי התנ"ך וחז"ל, ירושלים: ראובן מס, 1994, עמ' 143–149, 248–250
- זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים: ראובן מס, 2012, עמ' 118–119
ביאורים
- ^ בדרך כלל המונח "הגאון" משמש בפירוש האבן עזרא לציון רב סעדיה גאון, ואם כן מדובר בגירסה או מובאה שונה מזו שנמצאת בתרגום רס"ג שלפנינו. אמנם יש הסבורים שהכוונה כאן לרב האי גאון או לרב שמואל בן חפני גאון. ראו: זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים: ראובן מס, 2012, עמ' 118.
הערות שוליים
- ^ יהודה פליקס, עצי פרי למיניהם - צמחי התנ"ך וחז"ל, ירושלים: ראובן מס, 1994, עמ' 144
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים: ראובן מס, 2012, עמ' 118–119
- ^ איילת-השחר הראובני, "הלבנה, הלוז והערמון", בצרון כג, תשי"א, עמ' 30–33
- ^ 4.0 4.1 4.2 אוריה פלדמן, צמחי התנ"ך, תל אביב: דביר, 1956, עמ' 213
- ^ יהודה פליקס, עצי פרי למיניהם - צמחי התנ"ך וחז"ל, ירושלים: ראובן מס, 1994, עמ' 144, 248–249
- ^ Michael Zohary, Plants of the Bible, Cambridge: Cambridge University Press, 1982, pp. 66–67.
- ^ Harold N. Moldenke and Alma L. Moldenke, Plants of the Bible, Waltham, MA: Chronica Botanica Co., 1952, pp. 35–38.
- ^ תוספות, מסכת בכורות, דף ח' עמוד א', ד"ה תרנגולת. הרב יעקב גליס (עורך), תוספות השלם - ג (תולדות-וישלח), עמ' קעב-קעג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ איילת-השחר הראובני, "הלבנה, הלוז והערמון", בצרון כג, תשי"א, עמ' 30–32
- ^ יהודה פליקס, עצי פרי למיניהם - צמחי התנ"ך וחז"ל, ירושלים: ראובן מס, 1994, עמ' 143–148, 249
- ^ אבן עזרא על ספר בראשית, פרק ל', פסוק ל"ז. בכור שור שם.
