לואיז לבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. לואיז לבהצרפתית: Louise Labé;‏ סביבות 1524[1]‏ - 25 באפריל 1566) הייתה משוררת צרפתייה.

ביוגרפיה

לבה נולדה בעיר ליון בצרפת לאב שהיה יצרן חבלים עשיר. היא נתייתמה מאמה בעודה ילדה, ואביה דאג לחינוכה. למדה יוונית, לטינית, איטלקית וספרדית, וניגנה היטב בקיתרה. אחיה לימד אותה סייף ורכיבה על סוסים. אחרי שנישאה ליצרן חבלים (שהיה מבוגר ממנה בשלושים שנים), קיימה בביתה חוג ספרותי וכתבה שירי אהבה בחרוזים, שהיו מן הראשונים שנכתבו בשפה הצרפתית. שירים אלה ביטאו את אהבתה לאוליבייה מאני, שהיה ידידו של המשורר פייר דה רונסאר. היא כתבה בתקופה שבה קיבלה השירה הצרפתית בסיס תאורטי בהשפעת חיבורו של ז'ואקן די בלה "סנגוריה על השפה הצרפתית" (1549). לבה הכירה היטב את השירה הקלאסית של רומא העתיקה, ובמיוחד את זו של אובידיוס, וכמו כן את שירתו של פרנצ'סקו פטרארקה האיטלקי.

ב-1555 יצא לאור בליון קובץ "יצירותיה של לואיז לבה" שכלל: "ויכוח על השיגעון ועל האהבה", שלושה שירי קינה, ועשרים וארבע סונטות שהביעו לראשונה בשפה הצרפתית את אהבתה של אישה. קובץ זה של יצירותיה זכה להצלחה מיידית, והופיע בשלוש הוצאות נוספות ב-1556, אך גם הותקף בביקורת עוינת שטענה כי שיריה פוגעים במוסר המקובל.

ב-1560, אחרי מות בעלה, פרשה לואיז לבה לאחוזתה הכפרית, נדבקה במגפה ונפטרה שם ב-1566. לפני מותה השאירה צוואה שבה חילקה לעניים את רוב רכושה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיז לבה בוויקישיתוף

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25969996לואיז לבה