לואיזה מיי אלקוט
| לידה |
29 בנובמבר 1832 פנסילבניה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
6 במרץ 1888 (בגיל 55) בוסטון, ארצות הברית |
| לאום |
 אמריקאית |
| עיסוק | סופרת |
| שפות היצירה | אנגלית |
| יצירות בולטות | נשים קטנות |
| תקופת הפעילות | 1860–1886 (כ־26 שנים) |
לואיזה מיי אלקוט (באנגלית: Louisa May Alcott; 29 בנובמבר 1832 – 6 במרץ 1888), סופרת אמריקאית הידועה בעיקר בזכות ספרה "נשים קטנות".
ביוגרפיה
אלקוט נולדה בג'רמנטאון[1][2] שבמדינת פנסילבניה שבארצות הברית לאביה, עמוס ברונסון אלקוט, מחנך ומורה שדגל והטיף לשלטון עצמי של התלמידים. המשפחה עברה לקונקורד שבמדינת מסצ'וסטס שם גדלה לואיזה עם שלוש אחיותיה והתחנכה על-פי שיטותיו המיוחדות של אביה. ברונסון אלקוט היה אידאולוג שפעל להקמת חברה אוטופית, ובין היתר ייסד את הקומונה הטבעונית הראשונה בארצות הברית, "פרוטלנד" (Fruitland), בה התבססו החיים על אמונתו הטרנצנדנטית, ובה לא היו משתמשים בחיות לשום מטרה שהיא.
בנות משפחת אלקוט לא למדו באופן מסודר, יכלו לבחור את השיעורים המועדפים עליהן (לואיזה מעידה שהיא העדיפה את מקצועות הספרות, ההיסטוריה והגאוגרפיה), ונהגו להמחיז מחזות ואגדות שבהם היו משתתפים כל בני המשפחה, באסם המשפחתי, כאשר אלקוט עצמה גילמה את התפקידים הגבריים. לפי עדותה של אלקוט היו אלה הימים המאושרים ביותר בחייה.
לאחר שנאלץ אביה לסגור את בית הספר שניהל (יום אחד הוא קיבל אל בית ספרו תלמיד שחור, ומשנודע מעשה זה להורים הלבנים – חדלו לשלוח את ילדיהם אל בית ספרו של המחנך ה"מושחת"), שקעה המשפחה בחובות כבדים, ולואיזה החלה לעבוד במגוון של עבודות על מנת לתמוך בנטל הכלכלי של משפחתה. היא עבדה בין השאר בתור תופרת, מטפלת, מורה, גננת ועוד. במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית שימשה אלקוט בתור אחות. העבודות הרבות, והנטל והמאמץ הפיזי שקיבלה על עצמה החלישו אותה ופגעו בבריאותה.
בשלב זה פתחה אלקוט בקריירה ספרותית, והחלה לשלוח סיפורים ושירים לכתבי-עת שונים. ספרה הראשון, "משלי פרחים", יצא לאור כאשר הייתה בת 22, והיה מבוסס על קובץ אגדות שכתבה לבתו הקטנה של ידיד המשפחה, הסופר ראלף אמרסון.
פרסומה כסופרת החל עם צאת ספרה "תמונות מבית החולים", בשנת 1863, שהיה עיבוד למכתבים ששלחה למשפחתה בזמן ששימשה כאחות בימי מלחמת האזרחים. הצלחתו של הספר הביאה לפנייה של הוצאת ספרים אליה והזמנת כתיבת ספר לנערות. אלקוט נענתה לבקשה, וכתבה את הספר "נשים קטנות", שהתבסס על זיכרונותיה משנות ילדותה.
בהתחלה חשב המוציא לאור לבטל את הדפסת הספר, שנראה לו משעמם, אולם לאחר שנתן אותו לאחייניתו הצעירה לקריאה, בעקבות תגובתה הנלהבת הוא הוציא את הספר לאור באוקטובר 1868.
הספר זכה להצלחה מסחרית עצומה ברחבי אנגליה וארצות הברית, מה שהבטיח את עתידה הכלכלי של אלקוט. אלקוט פרעה את חובות משפחתה, שלחה את אחותה הצעירה ללמוד ציור באירופה, וקנתה בית למשפחתה בקונקורד. בשנים הבאות המשיכה לעסוק בכתיבת ספרים, רובם מיועדים לילדים ונוער, ואף כתבה שני המשכים ל"נשים קטנות".
המאמץ הקשה בו התנסתה אלקוט בצעירותה ובריאותה הרופפת התישו את כוחותיה, והיא העידה על עצמה שהיא חשה "זקנה מתקדמת". ב-6 במרץ 1888 היא מתה בבוסטון בגיל 56.
ספרים
- "משלי פרחים", 1854
- "תמונות מבית חולים", 1863
- "נשים קטנות", 1868, תורגם מספר פעמים, כשהתרגום הנפוץ ביותר הוא של שרון פרמינגר, ידיעות ספרים, 2011.
- "מאחורי מסכה, או כוחה של אישה", 1866 (בשם העט א"מ ברנרד), תרגום: שירלי פינצי-לב, סנדיק ספרים, 2015.
- "גברים קטנים", 1871, תרגום: חגית בורר, כתר, 1977.
- "שמונה דודנים", 1874, תרגום: יוסף רביקוב, זלקוביץ', 1974.
- "פריחת השושנה", 1876
- "ג'ק וגיל", 1880
- "ילדי ג'ו", 1886
- "מתחת לשיחי הלילך", 1889 (פורסם לאחר מותה)
- "נערה בת הדור הישן", 1897 (פורסם לאחר מותה)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לואיזה מיי אלקוט |
- לואיזה מיי אלקוט בפרויקט גוטנברג
- עופרה עופר אורן, לואיזה מיי אלקוט: עשירה, מצליחה ומפורסמת, אך לא ברור אם מאושרת, באתר Xnet, 6 ביוני 2015
. הכתבה מופיעה גם בבלוג של המחברת עופרה עופר אורן, "נשים קטנות": מה על בגורלה של הנערה שהחליטה להיות עשירה ומאושרת, בבלוג "סופרת ספרים", 9 ביוני 2015 - הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתה ה-184 של לואיזה מיי אלקוט, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Cullen-DuPont, Kathryn, Encyclopedia of Women's History in America, Infobase Publishing, 2000, עמ' 8-9, מסת"ב 978-0-8160-4100-8
- ^ Louisa M. Alcott Dead. New York Times, March 7, 1888
