לב רובינשטיין

לב סמיונוביץ' רובינשטיין (ברוסית: Лев Семёнович Рубинштейн;‏ 19 בפברואר 1947 – 14 בינואר 2024) היה משורר, מסאי, עיתונאי ופעיל חברתי יהודי-רוסי.

ביוגרפיה

לב רובינשטיין נולד ב-1947 במוסקבה להורים יהודים. למד פילולוגיה במכון הפדגוגי של מוסקבה ללימודים בהתכתבות (כיום: אוניברסיטת שולוחוב מוסקבה למדעי הרוח), ובסיום לימודיו עבד שם כספרן וביבליוגרף. קטלוג הספרייה שימש השראה ל"שירי הכרטסת" שלו. בשנות ה-70 וה-80 הפך רובינשטיין לסופר מרכזי בסצנה הספרותית הסובייטית המחתרתית, במיוחד בגלל הקשר שלו עם הקונספטואליזם המוסקבאי (אנ'). בהמשך חייו עבר רובינשטיין לעיתונאות ואקטיביזם חברתי. הוא זכה בפרס אנדריי בלי (אנ') למדעי הרוח בשנת 1999.

נישא לאירינה גולובינסקיה ולהם בת אחת, מריה. ב-8 בינואר 2024 נפגע בתאונת דרכים במוסקבה, ומת מפצעיו ב-14 בינואר 2024, בגיל 76.^[1]

יצירתו

רובינשטיין נודע בזכות "שירי הכרטסת" שלו, שבהם כל בית מיוצג בכרטיס נפרד. כרטיסים אלה מדגישים את הטקסט כאובייקט וגם כיחידת ביטוי. כדי לקרוא את השיר, על הקורא לקיים אינטראקציה עם הטקסט ברמה הפיזית. כל בית הוא דיסקרטי וממוספר, יש לקרוא את הכרטיסים בסדר שנקבע.

שיריו של רובינשטיין משלבים כמה צורות של ביטוי ספרותי. הם נעים בין שירה לפרוזה, לפעמים מאמצים צורה של משחק או אפילו מכילים רמזים לקהל. חלק גדול מהכתיבה עצמה היא "כמו-ציטוט", ציטוט שנראה כאילו הוא מחיי היום-יום, אך במקום זאת נבנה בקפידה בסגנון ספציפי. רובינשטיין שאל לעיתים קרובות את הסגנון של סופרים רוסים חשובים, אך הוא התאים את מילותיו שלו לסגנון זה, ומכאן יצר ציטוטים שלא היו למעשה ציטוטים.

רובינשטיין היה מזוהה לעיתים קרובות עם הקונספטואליזם המוסקבאי, תנועה אמנותית רוסית. רובינשטיין קבע כי "הקונספטואליזם המוסקבאי מאחד את ההרגשה הפנימית שהעולם מחולק, כל הטקסטים כתובים, הציורים מצוירים. המשימה של האמן הנוכחי היא לחשוב מחדש, לתת שם מחדש. ולתת שם חשוב יותר מאשר לעשות." הקונספטואליזם של מוסקבה הוא גם תגובה שלילית לריאליזם הסוציאליסטי הרוסי.

אחדים מספרי שיריו שנכתבו ברוסית תורגמו לשפות אחדות, בהן אנגלית, צרפתית וגרמנית, ותרגומי שיריו פורסמו גם בכתבי עת ספרותיים ובאנתולוגיות.

במאה ה-21 הרבה רובינשטיין לכתוב מסות, שפורסמו בין היתר באתר "גראני.רו".^[2] הוא יצא להגנת בנות להקת "פוסי ריוט" בזמן המשפט נגדן, והתנגד לכיבוש חצי האי קרים בידי רוסיה ולפלישה הרוסית לאוקראינה.^[3]