לאסלו פנייה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. לאסלו פנייה (בהונגרית: Fenyő László, בשמו הקודם לאסלו פרידמן;[1] בודפשט, 9 בנובמבר 1902[2] – רכניץ, 26 במרץ 1945)[3][4] היה משורר, מתרגם, מבקר, יהודי-הונגרי נציג משמעותי של הדור השני של כתב העת הספרותי ניוגט הן כמשורר והן כמבקר שירה ספרותית. הוא זכה בפרס באומגרטן ונרצח בשואה.
ביוגרפיה
לאסלו פנייה נולד במשפחה יהודית כבנם של מיקשה פרידמן, זבן, יליד ורשוואר, ולינה (ליוויה) האן.[2] לאסלו סיים בית ספר למסחר בבודפשט, אך למעט תקופה קצרה הוא לא עבד, אלא התפרנס מההכנסה הצנועה שלו מפרסום שיריו. הוא הפך לעמית קבוע של כתב העת הספרותי ניוגט, בנוסף לכך כתיבתו הופיעה גם בכתבי עת נוספים. בין 1936 לבין 1940 הפך לשומר ולספרן של ספריית באומגרטן, בהמלצת מיהאי באביץ'. במלחמת העולם השנייה גויס לשירות העבודה (עבודות כפייה ליהודים עבור הצבא ההונגרי) בשנת 1942 ושוב במאי 1944. הוא שוחרר לחופשה קצרה באמצע אוקטובר, אך לאחר ההפיכה של מפלגת צלב החץ ברשות פרנץ סלשי באותו החודש הוא לא שב לפלוגתו, אלא חיפש מקלט אצל פאל סגי. הוא נתפס בסוף 1944 על ידי הגסטפו, עונה והוחזר לפלוגת העבודה שלו. הוא הוצעד ברגל מערבה עם פלוגות שרות עבודה נוספות. זמן קצר לאחר העיר קסג (על גבול הונגריה-אוסטריה) כבר בשטח אוסטריה ליד העיר רכניץ, יחידת אס אס רצחה אותו באש מקלע ביחד עם כמה מחבריו.[5] אשתו הייתה אדית אצ'אדי (מקודם אדלר).
קריירה
הקריירה שלו קשורה להתנהגות שונה לחלוטין מזו שהייתה מקובלת אז בכתב העת ניוגט. הוא התמרד ברוח אנרכיסטית. ספר השירים הראשון שלו, "איבר הבנייה" (1922), הוחרם על ידי המשטרה מטעמים מוסריים. הוא מצא את קולו, ששילב פסימיות ואת תחושת חיים המיוחדת בבודפשט בכרך ספר השירה הבאה שלו בשם "שנים האבודות" (1926).[6] אישיותו התגבשה סופית תחת השפעת הטעם הריאליסטי ששרר בשנות השלושים. הוא הפך לפתוח יותר, חיפש את מקומו בעולם, וכך התפשט תחום האובייקטים של הליריקה שלו למעגל רחב יותר. העמדה האידאולוגית-מוסרית, שלרוב חסרה מהשירה הלירית שלו, קיבלה ביטוי בפניה חזיתית אל מול ונגד הנציזם בשני כרכי השירה האחרונים שלו ובשיריו שפורסמו לאחר מותו. הוא תרגם מיצירותיהם של ברונו ברהם, גאורג פינק, ריצ'רד כ"ץ, אריך קסטנר, תומאס מאן, אכסל מונתה, פליקס זאלטן.
עבודותיו
- Építés orgonája (1922)
- Elveszett évek (1926)
- Fojtott virágzás (1928)
- Szavak, sebek (1931)
- Elítélt (1934)
- Őszi kávéház (1936)
- Hűség (1939)
- Csokor (válogatott versek, 1942)
- Városliget (1943)
- Elítélt (válogatott versek 1959)
- Emlékezés és üzenet (1972)
- איבר בנייה (1922)
- שנים אבודות (1926)
- פריחה מוחנקת (1928)
- מילים ופצעים (1931)
- מורשע (1934)
- בית קפה של סתיו (1936)
- נאמנות (1939)
- זר (שירים נבחרים, 1942)
- פארק העיר (1943)
- מורשע (שירים נבחרים 1959)
- זיכרון והודעה (1972)
לקריאה נוספת
- לאסלו פנייה בלקסיקון יהודי הונגרי, פטר אויווארי 1929.
- מיהו מי בספרות ההונגרית? 1999
- לאסלו פנייה בלקסיקון ביוגרפי הונגרי. 1967
- לאסלו פנייה בתולדות הספרות ההונגרית 1975-1945, 1982
- לאסלו פנייה בחייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים 1939–2002
- לאסלו פנייה בלקסיקון החדש של רוואי, 1996
- לאסלו פנייה בלקסיקון העולמי החדש של טולנה. 1926-1933.
- בלה ז'ולט: לאסלו פנייה שנים אבודות. 1926
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ A Belügyminisztérium 1912. évi 39666. sz. ítélete. MNL-OL 30792. mikrofilm 1041. kép 2. karton.
- ^ 2.0 2.1 Születése bejegyezve Budapest VI. ker. polgári születési akv. 3059/1902. folyószám alatt.
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XI. ker. állami halotti akv. 192/1952. folyószáma alatt.
- ^ Az elhalálozás bíróilag lett megállapítva. A budapesti központi járásbíróság PkI.632287/1951-4. sz. végzése.
- ^ Fenyő Lászlót, a kiváló költőt Ausztriában kivégezte az SS. Világ. (1945: 30.) 3.
- ^ Fenyő László. In: Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Budapest, 2000. I.
