לאסלו הראשון, מלך הונגריה

לאסלו הראשון, מלך הונגריה
László I. magyar király

לאסלו הראשון או לאסלו ה"קדוש" (בהונגרית: László I. magyar király בקרואטית: Ladislav I, בלטינית: Ladislaus I ) (ממלכת פולין, 1040 בקירוב – ניטרה, 29 ביולי 1095) היה מלך הונגריה משנת 1077 ומלך קרואטיה משנת 1091 ועד מותו. הוא בנם השני של בלה הראשון, מלך הונגריה ושל המלכה ריכזה (או ריכסה). שמו קשור לגיבוש וייצוב ההגנה על הרכוש הפרטי, כיבוש ממלכת קרואטיה (1091) וחניכתם של ה"קדושים" ההונגרים הראשונים.

הוא עצמו נחנך ל"קדוש" בשנת 1192.

היסטוריה

לאחר מותו של המלך בלה הראשון (1063), הכירו הנסיכים גזה (לימים גזה הראשון, מלך הונגריה) ולאסלו בבן דודם, שאלאמון, מלך הונגריה, כמלך החוקי עמו היו להם יחסים טובים בעשור שלאחר מכן. הסיפור הידוע מאוד בהונגריה של הילדה שנחטפה על ידי הקומנים הוא מתקופה זו. היחסים הידרדרו עם המלך שאלאמון בשנות ה-70 של המאה ה-11 והנסיכים גזה ולאסלו מרדו בשאלאמון. גזה השיג את כס המלוכה בשנת 1074, אך שאלאמון שלט בגבול המערבי של המדינה. באותה תקופה, לאסלו היה היועץ הראשי של גזה.

לאחר מותו של גזה (1077) בגיל 34 בלבד, עמדו חסידיו לצד לאסלו והמליכו אותו. שאלאמון התנגד בסיוע מלך גרמניה הוא היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". לאסלו תמך ביריבי היינריך במאבק האינווסטיטורה. שאלאמון התפטר בשנת 1081, אך לאחר מכן ניסה להשיג בחזרה את הכתר. מסיבה זו לאסלו כלא אותו, אך שחרר אותו שנתיים לאחר מכן במהלך חנוכת ה"קדושים".

לאחר סדרה של קרבות פנימיים לאסלו קבע בעדיפות להחזיר את ביטחון הציבור. גניבה ושוד נענשו בכריתת איברים או במוות. בשנת 1091 לאסלו כבש את רוב ממלכת קרואטיה וסימן בכך את תחילת התרחבותה של ממלכת ימי הביניים של הונגריה. במזרח הוא הביס את הקומאנים והפצ'נגים, והבטיח את הגבולות המזרחיים למשך 150 שנה. בשנים האחרונות לחייו, יחסיו עם הכס ה"קדוש" הידרדרו דווקא בגלל הכיבוש הקרואטי, משום שהאפיפיור אורבנוס השני ראה בשטח הקרואטי הנכבש כאחוזת נאמנות משלו (מדינה וסלית), אך לאסלו לא הכיר בכך.

חייו של הנסיך לאסלו

הנסיך לאסלו ואחיו, גזה הראשון, מלך הונגריה. מיניאטורה מתוך ה-Chronicon Pictum

פסל המלך לאסלו ה"קדוש" לזכר הקרב במודיאורוד (Mogyoród)

לאסלו נולד בממלכת פולין בסביבות שנת 1040. אביו היה בלה הראשון, מלך הונגריה ואמו הייתה הנסיכה הפולנייה ריכזה משושלת פיאסט. לבלה ולאשתו היו בסך הכל שבעה ילדים (4 בנים, 3 בנות), לאסלו היה הילד השני. את שנות חייו הראשונות בילה על אדמת פולין, לשם עבר אביו בשנת 1030 לאחר שהוגלה מהונגריה. לדברי הכרוניקן הפולני הראשון, גאלוס אנונימוס, הוא נעשה כמעט פולני כשאימץ מנהגים פולניים. אפילו שמו הוא ממקור סלבי: לאסלו הוא הגרסה ההונגרית של ולדיסלב.

לאסלו חזר הביתה מפולין בסביבות 1048 עם משפחת אביו. בלה קיבל את הנסיכות, שהיווה שליש מהמדינה. בשנת 1057 או 1063 השתתף לאסלו בהכתרת בנו של המלך אנדראש הראשון, מלך הונגריה, הנסיך שאלאמון, אז ילד, לאסלו נתן את הסכמתו להכתרה יחד עם אביו אחיו הגדול גזה.

לאחר שאחיו הגדול גזה נבחר למלך (לאחר ששאלאמון הורד מכס השלטון), לאסלו המשיך לשרת את אחיו. כך, בקיץ 1074, עצר את אחת מהתקפותיו של שאלאמון על ניטרה, למרות התמיכה בשאלאמון כוח צבאי ניכר של היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". למרות הניצחון, הוא לא הצליח ללכוד את שאלאמון. בתקופת שלטונו הקצר של גזה (1074–1077), הקיפאון והתיקו נמשכו. האזור סביב מושון ופוז'ון נותר ברשותו של שאלאמון. לאסלו היה גם היועץ הראשי של גזה. ושכנע את גזה לבנות כנסייה בואץ, שם ניצחונם על שאלאמון היה נחזה מראש.

משפחתו

המלך לאסלו הוא צאצא של בית ארפאד. הבן השני כאמור של בלה הראשון מלך הונגריה ושל המלכה ריכזה.

שלטונו

הכתרתו

גזה מת בשנת 1077 ונקבר בואץ. האצילים וגם ראשי הכנסייה בחרו בלאסלו למלך. לאסלו המשיך להיות נתמך על ידי חיילים פולנים נגד שאלאמון.

מיד לאחר עליית לאסלו לשלטון החל להשליט סדר. לשם כך פרסם את הקודקס (ספר חוקים) שלו. השינויים ביחסי הרכוש, שלא הוסדרו עד אז, דחף חלק מהאוכלוסייה להתרושש ולעבדות. מחאת השכבה הזו התבטאה על כן בזלזול ברכוש. בשל חוסר הביטחון שלה (וחוסר הכל שלה) היא גנבה כל מה שאפשר היה להזיז. יותר ממחצית מחוקי המלך לאסלו עסקו על כן בהגנה על רכוש. היה תגמול קשה על כל גניבה, עד כדי תלייה. לאסלו עסק גם במונופול המלח המלכותי. בפעם הראשונה, המונח nobilis כלומר אצולה מופיע בקוד זה. השם מראה שחלו שינויים בחברת החופשיים מאז אישטוואן הראשון, מלך הונגריה. האצילים הופרדו מהמוני האנשים החופשיים על ידי הבדלים משמעותיים בעושרם ובמעמדם החברתי. עמדתם המיוחסת כבר הפכה לנורמה משפטית על פי חוקי המלך לאסלו הראשון.

כך, בתחילת שלטונו, ביסס לאסלו הראשון את כסאו באמצעות חקיקה והחזיר את הסדר הפנימי של המדינה. הוא הפך את הפלטין למשנה למלך, שומר החותמות המלכותיות והחצר, ששפט עבור ובשמו של המלך. זה סימן את תחילת התפתחות המבנה של מערכת המשפט ההונגרית.

מדיניות חוץ

לאסלו ה"קדוש", שרידי המלך האביר בבזיליקת גיור

ממלכת הונגריה במאה ה-11

סביבת מדיניות החוץ של הונגריה של המאה ה-11 נקבעה בעיקר על ידי מאבק האינווסטיטורה בין האפיפיור לקיסרות הגרמנית-הרומית ה"קדושה". פילוג הכנסייה הנוצרית ב-1054 ועלייתה של תנועה שקידמה התחדשות מוסרית בתוך הכנסייה הנוצרית המערבית. המאבק של האפיפיורות והאימפריה עם תוצאות מתחלפות לאורך זמן אילץ את הנצרות הלטינית כולה לנקוט עמדה. הונגריה באותה תקופה נקלעה למצב עדין במיוחד. שאלאמון, משולל הכוח, נשבע אמונים לקיסר היינריך הרביעי. אבל הקיסר היה כבול למאבק נגד האפיפיור לכן לא היה לו מספיק כוח לספק סיוע יעיל לשאלאמון. תחילה גזה ולאחר מכן לאסלו חיפשו תמיכה אצל האפיפיור גרגוריוס השביעי לתביעתם לכס המלכות.

לאסלו ה"קדוש", המלך האביר

לאסלו ה"קדוש" על פרסקו של כנסיית מתיאש

לפי מקורות, לאסלו היה איש חזק ביותר פיזית ובעל קומה גבוהה, ש"בלט בין שאר האנשים". הוא הצליח לשמור על כוחו הפיזי הגדול אפילו בסביבות גיל חמישים. בשל מיומנותו בלחימה, האומץ האישי שלו בקרבות, הפך בהדרגה לפופולרי מאוד. המלך האביר נקרא גם "אתלט האלוקים" בגלל יכולותיו הפיזיות הבולטות. בנוסף לסגולותיו הצבאיות המצוינות, הבישוף הרטוויק כתב בהערכה בתקופתו של קלמן, מלך הונגריה (יורשו) על המוסר שלו, מעלותיו ודתיותו העמוקה של לאסלו.

שנים מרכזיות

• 1048 - חוזר הביתה מפולין .
• 1077 - כס המלוכה, מוציא את החלק הראשון של קודקס החוקים.
• 1081 - שאלאמון מוותר על זכויותיו, מחזיר את כל סמלי ההכתרה.
• 1082 - הוא לוכד וכולא את שאלאמון.
• 1083 - חנוכת ה"קדושים" ההונגרים הראשונים, בקשר לכך שחרר את שאלאמון.
• 1085 - מביס את הקומאנים שתוקפים את המדינה.
• 1091
  • בקרואטיה ביקש להכיר בזכותו לרשת את כס המלוכה והפך את הנסיך אלמוש למנהיג המדינה שהפכה למחוז בהונגריה. הוא מביס שוב את הקומאנים שפלשו למדינה בטימישוארה ובאורשובה.
  • הוא ייסד את המנזר של שומוג'וואר .
• 1092 - הוציא את כל הקודקס הראשון שלו, אוסף החלטות של מועצת Szabolcs.
• 1092 - קרואטיה מכירה בזכותו לרשת לאחר מותו של המלך הקרואטי דמיטר זבונימיר בשנת 1089 באמצעות אשתו, אילונה .
• 1093 - הוביל קמפיין בפולין לתמיכה בנסיך הרמן.
• 1094 - חזר הביתה ומינה את קלמן ליורשו. הוא ייסד את הבישופות של זאגרב.
• 1095 - פתח במערכה נגד המלך הצ'כי. תוך כדי כך הוא חלה ומת סמוך לגבול צ'כיה-הונגריה. (לפי הכרוניקה של קפש, בניטרה, אבל, למשל, אנשי זבולן מאמינים שהמלך מת בטירתם, Pusztavár)

היישובים הנושאים את שמו

באגן הקרפטים, שמותיהם של כמה יישובים משמרים את זכרו של לאסלו ה"קדוש":

בהונגריה

• Búcsúszentlászló, Pusztaszentlászló ו- Zalaszentlászló במחוז זאלה ,
• Szentlászló במחוז ברניה ,
• באקוניסנטלסלו במחוז גיור-מושון-שופרון ,
• Pilisszentlászló ו- Vácszentlászló במחוז פשט ,
• Mátraszentlászló במחוז הווש,
• Jászszentlászló במחוז באץ'-קישקון
• Bükkszentlászló במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שהוא כיום חלק ממישקולץ
• Püspökszentlászló במחוז ברניה

בקרואטיה

• סנט לאסלו

ברומניה

• Homoródszentlászló במחוז Harghita
• Kisszentlászló ו-Nyáradszentlászló במחוז מורש
• לאסלוווארה במחוז קאראש-סברין
• Tordaszentlászló במחוז קלוז'
• Szászszentlászló במחוז סיביו

בסלובניה

• Szécsiszentlászló

לקריאה נוספת

• "Bernold of St Blasien, Chronicle" (2008). In Robinson, I. S. Eleventh-Century Germany: The Swabian Chronicles. Manchester University Press. pp. 245–337. מסת"ב 978-0-7190-7734-0.
• "Hartvic, Life of King Stephen of Hungary" (Translated by Nora Berend) (2001). In Head, Thomas. Medieval Hagiography: An Anthology. Routledge. pp. 378–398. מסת"ב 0-415-93753-1.
• "The letters of Henry IV: Henry thanks Duke Almus for his support and promises him a reward" (2000). In Imperial Lives & Letters of the Eleventh Century (Translated by Theodor E. Mommsen and Karl F. Morrison, with a historical introduction and new suggested readings by Karl F. Morrison, edited by Robert L. Benson). Columbia University Press. pp. 52–100. מסת"ב 978-0-231-12121-7.
• The Deeds of the Princes of the Poles (Translated and annotated by Paul W. Knoll and Frank Schaer with a preface by Thomas N. Bisson) (2003). CEU Press. מסת"ב 963-9241-40-7.
• The Hungarian Illuminated Chronicle: Chronica de Gestis Hungarorum (Edited by Dezső Dercsényi) (1970). Corvina, Taplinger Publishing. מסת"ב 0-8008-4015-1.
• "The Laws of King Ladislas I (1077–1095)". In The Laws of the Medieval Kingdom of Hungary, 1000–1301 (Translated and Edited by János M. Bak, György Bónis, James Ross Sweeney with an essay on previous editions by Andor Czizmadia, Second revised edition, In collaboration with Leslie S. Domonkos) (1999). Charles Schlacks, Jr. Publishers. pp. 11–22. מסת"ב 1-884445-29-2. OCLC 495379882. OCLC 248424393. LCCN 89-10492. OL 12153527M. (ISBN may be misprinted in the book as 88445-29-2).
• Archdeacon Thomas of Split: History of the Bishops of Salona and Split (Latin text by Olga Perić, edited, translated and annotated by Damir Karbić, Mirjana Matijević Sokol and James Ross Sweeney) (2006). CEU Press. מסת"ב 963-7326-59-6.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאסלו הראשון, מלך הונגריה בוויקישיתוף

• לאסלו הראשון, מלך הונגריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

לאסלו הראשון, מלך הונגריה בית ארפאד נולד: 1040 נפטר: 1095
תואר מלכותי
לפניו: גזה הראשון	מלך הונגריה 1077–1095	אחריו: קלמן, מלך הונגריה
לפניו: סטפן השני	מלך קרואטיה 1091–1095	אחריו: פטאר סבאצ'יץ

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34547606לאסלו הראשון, מלך הונגריה