לאיוש רונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. לאיוש רונה (עד 1893 רוט,[1] בהונגרית: Róna Lajos; גיור (גיור האי - Győrsziget), 17 באוגוסט 1869[2]בודפשט, 20 ביולי 1942)[3] היה עיתונאי, מוציא לאור, עורך ראשי, האיש שהצליח ללא השכלה פורמלית, ממשפחה עשירה שהתרוששה. במשך חייו עסק רבות בפעילות ציבורית ומקצועית באמצעות אגודות מקצועיות שונות. הוא אביה של העיתונאית, עורכת העיתון, היסטוריונית הספרות והמתרגמת אווה רונה (19071986).

ביוגרפיה

לאיוש רוט נולד במשפחה יהודית כבנם של בני רוט וקטי שטרן. הוא החל את לימודיו בגימנסיה הראשית גיור של מסדר בנדיקטוס ה"קדוש" של פנונהלמה, אך אביו - שהיה סוחר עשיר - פשט את הרגל ולכן נאלץ לוותר על לימודיו. הוא בילה את ארבע השנים הבאות כשוליה בבית הדפוס של גוסטב גרוס בעיר גיור.

  • בשנים 1887–1888 הועסק כסדר אותיות בבתי דפוס קטנים בבודפשט.
  • בשנים 1889–1890 עבד בחנות העתיקות של ארמין רוזיצ'קה.
  • ב-1891 התקבל לעבודה כפקיד-רשם בבית הנבחרים של הונגריה, שם שהה עד סוף המושב של אותה השנה.
  • לאחר מכן קיבל עבודה במשרד ההוצאה לאור של "יומן בודפשט" (Budapesti Hírlap}, שם בילה שתים עשרה שנים ובמהלך הזמן הזה העיתונאי המפורסם ינה ראקושי לקח אותו תחת חסותו.
  • ב-1896 הופקד על ארגון הקונגרס העיתונאים הבינלאומי.
  • ביולי 1903, לאחר מותו של ארמין שאש, קנה שלושה רבעים מזכויות ההוצאה לאור של "עיתון הקצבים ובעלי האיטליזים" רב התפוצה (Mészárosok és Hentesek Lapja), אותו ערך והוציא לאור יחד עם שמואל הבר.
  • ב-1905 התקבל לאיגוד הסופרים המקצועיים ההונגרים
  • משנת 1906 הפך לחבר ועד האגודה הלאומית של מוציאי עיתונים הונגרים.

הוא מת בבית החולים היהודי ברחוב סאבולץ' של הקהילה היהודית של פשט (כיום המרכז הרפואי הלאומי) כתוצאה מסרטן המעי הגס.[3]

רונה נקבר בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (20-23-4).

משפחתו

אשתו הייתה גיזלה וירקמן (18711960),[4] בתם שלאדולף וירקמן ושל רוזליה היידושקה, לה נישא ב-3 בפברואר 1901 בז'בליי.

ילדיהם:

  • אמה רונה (1902–?), בעלה יוז'ף נאגל (1893–?) שהיה מהנדס כימי.
  • אילונה רונה (1904–1992)
  • אווה רונה (1907–1986), בעלה היה פאל אלק (1894–1963) פקיד בנק.

עבודותיו

לקריאה נוספת

  • Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
  • Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XI. (Popeszku–Rybay). Budapest: Hornyánszky. 1906. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
  • A magyar sajtótörténet válogatott bibliográfiája 1705-1944. 1. kötet A–J. (הביבליוגרפיה המובחרת מההיסטוריה של העיתונות ההונגרית 1705–1944. כרך 1 א-י.)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 9835/1893. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1893. év 10. oldal 11. sor
  2. ^ "Születési bejegyzése a győrszigeti izraelita hitközség születési akv. 76/1869. folyószáma alatt".
  3. ^ 3.0 3.1 "Halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi polgári halotti akv. 1042/1942. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-12-06.
  4. ^ "Róna Lajosné halotti bejegyzése a Budapest XI. kerületi állami halotti akv. 733/1960. folyószáma alatt".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36829608לאיוש רונה