לאונטי קוטליאר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאונטי זכרוביץ' קוטליאר
Лео́нтий Заха́рович Котля́р
לידה 16 ביוני 1901
טומסק, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 28 בדצמבר 1953 (בגיל 52)
מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות 19201953 (כ־33 שנים)
דרגה גנרל-פולקובניק גנרל פולקובניק
תפקידים בשירות
קצין הנדסה ראשי של הצבא האדום
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
גיבור ברית המועצות גיבור ברית המועצות
עיטור לנין 4 עיטורי לנין
עיטור הדגל האדום 4 עיטורי הדגל האדום
עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה ראשונה
עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה
עיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה
עיטור סובורוב מדרגה שנייה עיטור סובורוב מדרגה שנייה
לגיון ההצטיינות (מפקד) לגיון ההצטיינות

לאונטי זכרוביץ' קוטליאררוסית: Лео́нтий Заха́рович Котля́р;‏ 16 ביוני 190128 בדצמבר 1953) היה גנרל יהודי-סובייטי בחיל ההנדסה של הצבא האדום, גיבור ברית המועצות.

ביוגרפיה

נולד בעיר טומסק שבסיביר במשפחה יהודית. לאחר סיום בית ספר תיכון, עבד כפועל בחברת הרכבות. ב-1920 התנדב לצבא האדום. נטל חלק בקרבות של המלחמה הפולנית-סובייטית. לאחר המלחמה למד בבית ספר לקציני חיל ההנדסה בפטרוגרד. לאחר סיום בית ספר שירת בתפקידי פיקוד ומטה שונים בחיל ההנדסה - מפקד מחלקה, קצין מבצעים גדודי, מפקד פלוגה. בשנים 1927–1930 למד באקדמיה צבאית של חיל ההנדסה במוסקבה. בסיום הלימודים נשאר באקדמיה, תחילה כמדריך ובהמשך כמרצה בכיר וראש פקולטה. בשנת 1937 עבר להיות ראש תחום הנדסה במשרד ההגנה. ב־1938 מונה לקצין הנדסה ראשי של המחוז הצבאי קייב. ביוני 1940 הועלה לדרגת גנרל מיור. במרץ 1941 מונה לראש אגף ההנדסה במטה הכללי, למעשה לקצין הנדסה ראשי של הצבא האדום.

לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות במבצע ברברוסה במלחמת העולם השנייה ניהל ופיקד על בניית קווי ההגנה, בין היתר תכנן הצבת מכשולים הנדסיים סביב מוסקבה. באפריל 1942 עבר לשרת בחזית הלחימה. פיקד על כוחות ההנדסה של חזית וורונז' ולאחר מכן של החזית הדרום-מערבית (מאוקטובר 1943 - החזית האוקראינית השלישית). לקח חלק ב:מערכה במרחב וורונז'-וורושילובגרד, מתקפת בלגורוד-חרקוב, קרב דנייפר, מבצע דנייפר-קרפטי, מבצע יאשי-קישינב, מבצע בלגרד, כיבוש בודפשט, מתקפת אגם בלטון וכיבוש וינה. על תפקודו בקרבות אלו הוענק לו ב־28 באפריל 1945 תואר גיבור ברית המועצות.

לאחר המלחמה חזר לנהל את האקדמיה הצבאית של חיל ההנדסה במוסקבה. נפטר בפתאומיות ב־28 בדצמבר 1953. נטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

עיטורים

לאונטי קוטליאר עוטר בעיטורים הבאים: תואר גיבור ברית המועצות, 4 עיטורי לנין, 4 עיטורי הדגל האדום, עיטור סובורוב מדרגה ראשונה, עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה, עיטור סובורוב מדרגה שנייה, עיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה כמו כן עוטר בעיטור אמריקאי לגיון ההצטיינות.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37547734לאונטי קוטליאר