עיטור בוגדן חמלניצקי

עיטור בוגדן חמלניצקי (רוסית: Орден Богдана Хмельницкого) היה עיטור צבאי של ברית המועצות. העיטור, שנוסד ב-10 באוקטובר 1943, קרוי על שמו של בוגדן חמלניצקי, מרים נס המרד נגד שלטון האצולה הקתולית באוקראינה במאה ה-17.

לפי תקנון העיטור קיימות שלוש דרגות של העיטור:

• לדרגה הראשונה היו זכאים מפקדי חזיתות, ציים או יחידות פרטיזנים גדולות וקציני מטה בכירים שלהם על ביצוע מבצע מוצלח לשחרור עיר בעלת חשיבות אסטרטגית, על ביצוע פשיטות בעורף האויב, תוך הסבת אבדות כבדות או על טיבוע שיירות גדולות של האויב בים.
• לדרגה השנייה היו זכאים מפקדי הקורפוסים, דיוויזיות, חטיבות ורגימנטים, קציני המטה של היחידות האלה ויחידות פרטיזנים על פריצת קווי הגנה של האויב, על צליחה מוצלחת של נהרות או על השמדת קווי אספקה בעורף האויב.
• לדרגה השלישית היו זכאים טוראים, סמלים וקצינים עד לרמת מפקד גדוד על יוזמה התקפית בקרב וניצחון על האויב בהיתקלות.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוענקו כ-8,451 עיטורי בוגדן חמלניצקי (מתוכם 106 הוענקו ליחידות צבאיות, ביניהן גם חטיבה צ'כית).

לאחר מלחמת העולם השנייה הוענקו 6 עיטורי חמלניצקי בלבד - למפקדים בכירים שהשתתפו בדיכוי המרד ההונגרי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עיטור בוגדן חמלניצקי בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] עיטור בוגדן חמלניצקי29208549