לאדיז'ין
 | |
| לאדיז'ין, כיכר העירייה | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 ויניצה |
| שטח | 30 קמ"ר |
| גובה | 174 מטרים |
| קואורדינטות | 48°40′N 29°15′E / 48.667°N 29.250°E |
| https://ladrada.gov.ua/ | |
לאדיז'ין (באוקראינית : Ладижин) היא עיר קטנה במחוז ויניצה שבאוקראינה, ששוכנת בגדה המערבית של נהר הבוג הדרומי. בלאדיז'ין התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
תולדות היישוב
יישוב במקום מושבה של העיר נזכר לראשונה בשנת 1260. היישוב השתייך להדוכסות הגדולה של ליטא. במאה ה-16 הייתה לאדיז'ין עיר מבוצרת מעץ, מוקפת בסוללת אפר בגובה 30 מטר (שרידי הסוללה נשתמרו עד היום). במהלך מרד חמלניצקי נכבשה העיר על ידי קוזאקים, אשר רצחו את כל יהודי העיר. עד 1671 העיר נשלטה על ידי ההטמאנות הקוזאקית. ב־1671 כבש אותה יאן סובייסקי. במהלך המלחמה העות'מאנית-פולנית (1672–1676) נכבשה העיר על ידי צבאו של מהמט הרביעי לאחר מצור בן כמה חודשים. נרצחו כל תושבי העיר והעיר והמבצר נשרפו. התיישבות במקום חודשה בשנת 1702. בשנת 1793, בחלוקה השנייה של פולין עברה העיר לשליטת האימפריה הרוסית. היא השתייכה לפלך פודוליה של האימפריה. לאחר התפרקות האימפריה הרוסית ועם כינון ברית המועצות הפכה העיר לחלק ממחוז ויניצה. במהלך מלחמת העולם השנייה, ביולי 1941 נכבשה העיר על ידי הנאצים. העיר הייתה תחת כיבוש גרמני עד לאמצע מרץ 1944. במהלך שנות הכיבוש נרצחו כל יהודי לאדיז'ין על ידי גרמנים ומשתפי פעולה האוקראינים.
יהודי לאדיז'ין
התיישבות היהודים בעיר מוזכרת לראשונה בשנת 1640. במהלך מרד חמלניצקי נכבשה העיר על ידי הקוזאקים, אשר דרשו מיהודי העיר להתנצר - כאשר סירבו, הם רצחו את כולם. בתחילת המאה ה-18 שבו יהודים אל העיר. בשנת 1765 התגוררו בעיר 287 יהודים. בשנת 1768 נפגעו יהודי העיר מפרעות של היידמקים. בשנת 1791 התגוררו בעיר 641 יהודים. עם חלוקת פולין ומעבר לאדיז'ין לשליטת האימפריה הרוסית, נכללה העיר בתחום המושב. לפי מרשם האוכלוסין שנערך באימפריה הרוסית בשנת 1897, היוו היהודים כמחצית מאוכלוסיית לאדיז'ין (אשר מנתה אז כ-8000 תושבים). בעיר פעלו שני בתי ספר מקצועיים, בהם שפת הלימוד הייתה יידיש. בעיר היו 4 בתי כנסת. יהודי העיר עסקו במסחר, בייצור משקאות חריפים, מלאכה זעירה
במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה סבלו יהודי העיר מפרעות והתנכלויות מצד כל הצדדים הלוחמים. במהלך פרעות פטליורה נרצחו כמה עשרות מיהודי העיר. חלק מיהודי העיר עזבו אותה למקומות אחרים בתוך המדינה. בשנת 1920 נפתח בעיר בית יתומים יהודים, בו התחנכו ילדים, שהוריהם נרצחו בפרעות. לאחר תום מלחמת האזרחים והתבססות השלטון הקומוניסטי, נסגרו כל מוסדות הדת היהודים בעיר. עם זאת נפתח בעיר בית ספר, בו שפת הלימוד הייתה יידיש. בשנת 1926 התגוררו בלאדיז'ין 2807 יהודים (60% מכלל האוכלוסייה). בשנים הבאות הידלדלה האוכלוסייה היהודית בעיר. רבים מהם עזבו אותה לאחר שהתפרקות האימפריה הרוסית הסירה את מגבלות תחום המושב. בשנת 1939 התגוררו בעיר 720 יהודים (כ-13% מכלל האוכלוסייה).
לאדיז'ין נכבשה על ידי הגרמנים כחודש לאחר תחילתו של מבצע ברברוסה. מעטים מיהודי העיר הצליחו להימלט מזרחה. ב־12 בספטמבר 1941 הובלו כ-500 יהודים מלאדיז'ין אל מחוץ העיר והוצאו להורג ביריות. לאדיז'ין הועברה לשליטת הרומנים כחלק מטרנסניסטריה. בינואר 1942 הועברו כל היהודים שעוד נותרו בלאדיז'ין למחנה הריכוז פצ'ורה. באביב 1942 הוקם בלאדיז'ין גטו. לגטו זה הובאו יהודים ממחנה הריכוז הסמוך קריירה דה פייטרה[1], בתחילה כ-100 יהודים מיאמפיל, ביולי - הובאו לגטו כ-600 יהודים מצ'רנוביץ' וכ-440 מדורוחוי. כעבור חודש - סגרו הנאצים את הגטו: אסירי הגטו, שהו מסוגלים לעבוד, הועברו למחנות עבודה שונים בצידו המזרחי של נהר הבוג שהיה בשליטת הגרמנים, נכים וילדים - הוצאו להורג.[2]
לאחר המלחמה שבו אל העיר מספר משפחות יהודיות. בשנת 1998, דיווחה הקהילה היהודית בוויניצה, שנציגה מביא חבילות מזון ל-8 יהודים זקנים, אשר עדיין מתגוררים בלאדיז'ין. במרשם האוכלוסין, שבוצע באוקראינה בשנת 2001, לא נרשמו כלל יהודים בלאדיז'ין.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של לאדיז'ין- באתר לזכר הקהילות היהודיות באוקראינה (רוסית)
הערות שוליים
לאדיז'ין39759290Q1020083