כתיבה (תהליך קוגניטיבי)
התהליך הקוגניטיבי האחראי לכתיבה הוא תהליך רב-שלבי המאפשר לכתוב מילים מוכרות וחדשות, לאיית מילים בעל-פה או להקלידן. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית משתמשת במודל כתיבת המילה כדי לתאר תהליך זה באמצעות מערכת רכיבים קוגניטיביים כגון המערכת הסמנטית, הלקסיקון הפונולוגי, לקסיקון הפלט האורתוגרפי, הבאפר הפונולוגי והגרפמי או ההמרה הפונמית-גרפמית.
מודל זה מסייע גם להבנת הסיבות להפרעות כתיבה שונות, לאבחונן ולטיפול בהן, בעזרת שיוכם של סוגים שונים של טעויות כתיבה לפגיעה ברכיב זה או אחר במערכת (ראו: דיסגרפיה).
מרכיבי המודל
לקסיקון פונולוגי
הלקסיקון הפונולוגי הוא מאגר זיכרון ארוך טווח למילים מושמעות. מכיל מידע לגבי הצורה הנשמעת של מילים, לגבי העיצורים והתנועות, מספר ההברות במילה ומיקום הטעם.
המערכת הסמנטית
המערכת הסמנטית מכילה מידע לגבי משמעות המילים. מידע זה משותף למערכות שונות (כתיבה, קריאה, דיבור).
לקסיקון פלט אורתוגרפי
לקסיקון הפלט האורתוגרפי הוא מאגר זיכרון לטווח ארוך המכיל ייצוגים של תבניות אורתוגרפיות (צורתן הכתובה) של מילים. בעת כתיבת מילים מוכרות הייצוגים האורתוגרפים הרלוונטיים עוברים אקטיבציה.
הבאפר הפונולוגי
הבאפר הפונולוגי משמש כמאגר זיכרון קצר טווח שתפקידו להחזיק את המידע שהגיע מהלקסיקון הפונולוגי.
באפר פלט גרפמי
באפר הפלט הגרפמי הוא מאגר זיכרון קצר טווח אשר משותף לשני מסלולי הכתיבה (הלקסיקלי והסב-לקסיקלי). הבאפר משמש כמעין צומת המקשר בין תהליכים מרכזיים שאחראים לשליפת הייצוג האורתוגרפי לבין תהליכים פריפריאליים מאוחרים יותר, במהלכם הייצוגים המופשטים של האותיות מומרים לפלט אורתוגרפי. באפר הפלט הגרפמי אחראי על שמירת שני סוגי מידע עד לכתיבת המילה: מידע אודות זהות האותיות ומידע אודות סדר האותיות.
השלב האלוגרפי
בשלב זה מתבצעת המרה אלוגרפית, זהו תהליך בו נקבעת זהוּת האות המתאימה וצורתה הספציפית, למשל בחירה בסגנון כתיבה מסוים של האות מ (כמו: כתיבת 
או מ).
תבניות גרפמיות-מוטוריות
בשלב זה מתבצע רצף הפעולות המוטוריות של הכתיבה, ונקבע מהי מידת הכוח שיופעל לשם ביצוע הכתיבה, כיוון הכתיבה, צורת האות וגודלה. המידע שמתקבל משלב זה יבוא לידי ביטוי על ידי הפעלת מערכות השרירים המתאימות, עד להשלמת משימת הכתיבה.
מסלולי הכתיבה
מודל כתיבת המילה מתאר את תהליך הכתיבה באמצעות שני מסלולים לכתיבה, האחד לקסיקלי שדרכו ניתן לכתוב מילים מוכרות והשני סב-לקסיקלי, שבאמצעותו ניתן לכתוב מילים חדשות אך גם מילים מוכרות בתנאי שאופן כתיבתן מציית לחוקי המרת פונמות לאותיות כתובות.
כתיבה דרך המסלול הסב-לקסיקלי
הכתיבה דרך המסלול הסב-לקסיקלי מתאפיינת בכתיבה דרך המרה מצליל לאות, כלומר דרך המרה פונמית-גרפמית, בניגוד לכתיבה הנעזרת בידע לקסיקאלי. מסלול זה משמש לכתיבת מילים מוכרות אשר אופן כתיבתן מציית לחוקי המרה פונמיים-גרפמיים ולמילים חדשות (ומילות תפל). תהליך ההמרה הפונמית-גרפמית כולל מספר שלבים: פירוק המילה ליחידות הפונולוגיות המרכיבות אותה, המרה מיחידות פונולוגיות ליחידות אורתוגרפיות, ואיסוף האותיות לקראת כתיבת הרצף. כתיבה דרך מסלול זה יכולה להיות כתיבה להכתבה, או כתיבה חופשית. כתיבה סב-לקסיקאלית להכתבה מתחילה בניתוח אודיטורי של הקלט השמיעתי, שלאחריו מתבצעת ההמרה מפונמות לגרפמות, ולבסוף בחירה של גרפמה מתאימה.
כתיבה דרך המסלול הלקסיקלי
מילים אי רגולריות (כמו "צאן" או "גיא") הן מילים אשר כתיבתן אינה מצייתת לחוקי המרה פונמיים-גרפמיים, ולכן כתיבתן באמצעות המרה פונמית גרפמית תוביל לכתיבה שגויה מבחינה אורתוגרפית (למשל כתיבת "צון" במקום "צאן") אך נכונה מבחינה פונולוגית. כתיבה נכונה של מילים אלו מבוססת אם כן, על לקסיקון הפלט האורתוגרפי. היות שבעברית יש אותיות הומופוניות רבות (ט/ת, ק/כ וכדומה), מסלול זה רלוונטי גם לכתיבת מילים רגולריות רבות המכילות אותיות הומופוניות, שכן גם במילים כאלה הסתמכות בלעדית על הממיר עלולה להוביל לשגיאות כתיב. מסלול הכתיבה הנשען על הלקסיקון מתחיל במערכת הסמנטית שעושה אקטיבציה לערך המתאים בלקסיקון הפלט האורתוגרפי, ובכך הייצוג האורתוגרפי של המילה הופך זמין עבור תהליך הכתיבה. אם הכתיבה היא כתיבה להכתבה, קודמים לגישה למערכת הסמנטית זיהוי המילה הנשמעת, וגישה לערך שלה בלקסיקון הקלט הפונולוגי. מסלול לקסיקלי נוסף- חלק מהחוקרים מציעים מסלול לקסיקלי נוסף שאינו מתווך משמעות, שבו בכתיבה להכתבה לקסיקון הפלט הפונולוגי עושה אקטיבציה ישירה ללקסיקון הפלט האורתוגרפי.
ביבליוגרפיה
- Ellis, A. W. (1993). Reading, writing and dyslexia: A cognitive analysis (2nd ed.). Hove: Psychology Press.
- Tainturier, M. J., & Rapp, B. C. (2001). The spelling process. In B. C Rapp (Ed.), The handbook of cognitive neuropsychology- what deficits reveal about the human mind. Philadelphia: Psychology Press.
