כתובת קווינטוס מרקיוס התלת-לשונית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כתובת קווינטוס מרקיוס היא כתובת תלת־לשונית לטינית־יוונית־פונית על חפץ אבן שנמצא בסוף המאה ה־19 בקרבת אותינה (אנ') (מדרום־מערב לקרתגו), ומתאורך לאמצע המאה ה־1 לפנה"ס.[1][2]

הכתובת נכתבה על משקוף אבן, או בסבירות גבוהה יותר מזבח אבן, המעוטר בבליטות (אנ') בחלקו העליון והתחתון.[1] הכתובת פורסמה כ־CIL VIII 24030.[3] הכתובת נמצאת כעת בלובר.[4]

הכתובת

תוכן הכתובת הוא:[5][2]

Q. MARCI[...
PROTOMACVS[...
FACTA. L(?). M. COS. M[...
ΚΟΥΙΝΚΤΟΣΜΑΡΚΙΟ[...
ΜΑΧΟΣΗΡΑΚΛΕΙΔΟ[...

...]תיתנקינטאמערקיפרט
...]רפאשתשפטמעבדמלקרתואדנב

משמעות הכתובת לפי שורות היא:[5][2]

התוכן בשפת המקור תרגות לעברית
Q. MARCI[us...] ק(ווינטוס) מרקי[וס...]
PROTOMACVS [medicus...] פרוטומקוס [הרופא...]
FACTA. L(?). M. COS. M[...] עשה ... [...]
ΚΟΥΙΝΚΤΟΣ ΜΑΡΚΙΟ[ς πρωτο...] קווינטוס מרקיו[ס פרוטו־]
ΜΑΧΟΣ ΗΡΑΚΛΕΙΔΟ[υ ἰατρός...] ־מכוס הרקלייד[ס הרופא...]
[המזבח? ז]ת יתן קינטא מערקי פרט־
[את המזבח? ה]זה נתן קווינטוס מרקיוס פרוטו־
[־מקא ה]רפא שת שפטם עבדמלקרת ואדנב<על>
[־מקוס ה]רופא (ב)שנת השופטים עבדמלקרת ואדונבעל.

אורך הפער בשורה הראשונה בלטינית מרמז שבחלק שלא שרד נכתב שם האב.[6] השורה השלישית מעלה קשיים: הקיצורים המופיעים בה ("L(?). M. COS. M[...]") עשויים לציין תאריך, אך לא יכולים להתפרש כשמות השופטים עבדמלקרת ואדונבעל (ששנת כהונתם היא תאריך הכתובת, בחלק הפוני; ייתכן שהם היו דואומווירי (אנ') ביישוב שכן).[6]

הכתובת היוונית מציינת את שם המקדיש, אחריו שם נוסף – הרקליידס, ובחלק שלא שרד משוחזרת המלה ἰατρός, "רופא".[6] אולם, השם הרקליידס מקביל לשם הפיניקי עבדמלקרת; עובדה זאת הופכת שחזור כגון "ἄρχοντος" – שיקיים הקבלה בין החלק היווני לחלק הפוני – אפשרית, אף שהדבר לא מסביר את הופעת שמו של שופט אחד בלבד והיעדרו של השני (אדונבעל), ולכן סביר יותר שהרקליידס היה אבי מציב הכתובת (והדבר תואם את מבנה הכתובות היווניות המסורתי).[7]

תחילת השורה הפונית הראשונה איננה משוחזרת בוודאות; זין ותו בגרסה זאת של הכתב הפוני/נאו־פוני דומות ביותר, דבר המאפשר לשחזר "[המזבח ז]ת" (המזבח הזאת, בנקבה) או "[המזבח א]ז" (המזבח הזה, בזכר).[8] שתי האותיות האחרונות של השם "אדנבעל" ככל הנראה חסרות.[9]

היעדר האות H בתעתוק הלטיני לשם פרוטומקכוס/פרוטומקוס מסייע לתארך את הכתובת: נישופיות עיצורים החלה להיות מובחנת בלטינית בערך בימי יוליוס קיסר וקיקרו, ולכן, הגם שהמעבר מחוסר הבחנה להבחנה היה הדרגתי, סביר לתארך את הכתובת לאמצע המאה ה־1 לפנה"ס.[10] הכתב הפיניקי בכתובת הוא בתווך בין השלב הפוני לשלב הנאו־פוני, בין חורבן קרתחדשת לתחילת התקופה הנוצרית.[11] התעתיק הפיניקי של השמות הזרים ללא סיומת -s (קווינטוס כ"קֻיְנְטֶא" ומרקיוס כ"מַערְקִי"); ה־K הלטינית וה־Κ היוונית מתועתקות בקוף פונית, וה־T הלטינית וה־Τ היוונית מתועתקות בטית פונית.[11]

כתובות דו־לשוניות ואף תלת־לשוניות של רופאים אינן נדירות באפריקה ובאזורים אחרים העולם העתיק.[10][12]

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ברגר וקניאט, עמ' 48–49, 52
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Archaeological Discussions, American Journal of Archaeology 3, 1899, עמ' 296 doi: 10.2307/496763
  3. ^ Lilia Mezhoud, "Discussion autour d'un fragment de texte", Academia.edu, ‏2018 (בצרפתית)
  4. ^ autel (AO 3240), באתר מוזיאון הלובר
  5. ^ 5.0 5.1 ברגר וקניאט, עמ' 49–53
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 ברגר וקניאט, עמ' 51
  7. ^ ברגר וקניאט, עמ' 51–52
  8. ^ ברגר וקניאט, עמ' 49
  9. ^ ברגר וקניאט, עמ' 50
  10. ^ 10.0 10.1 ברגר וקניאט, עמ' 52
  11. ^ 11.0 11.1 ברגר וקניאט, עמ' 53
  12. ^ ראו למשל CIL I 1256; VIII 15, 16, 21105
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

כתובת קווינטוס מרקיוס התלת-לשונית38080581Q124474952