כריזוקולה
 | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | CuSiO3·nH2O |
| מערך קריסטלוגרפי | מונוקליני או אורתורומבי |
| צורת הגביש | קומפקטי שצורתו זקיפית או כדורית או שהוא ממלא עורקים בסלע. לעיתים נכללים במינרל מינרלים אחרים כדוגמת קוורץ. |
| צבע | כל טווח הצבעים שבין כחול לירוק. |
| ברק | אדמתי עד עמום או זגוגי ושמנוני. |
| שקיפות | שקוף למחצה עד אטום. |
| פצילות | אינה קיימת. |
| שבירה | דמוי קונכייה. |
| קשיות | 3.5-2.5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 2.3-2.0 |
| שרטוט | לבן עד כחול-ירוק |
| מינרלים נלווים | הכריזוקולה מופיע יחד עם מינרלים רבים ביניהם, מלכיט, לימוניט, קוורץ, כלקופיריט, נחושת, אזוריט, קופריט, ומינרלי נחושת אחרים. |
כְריזוֹקוֹלָה הוא מינרל סיליקטי המכיל נחושת ומים ונוסחתו CuSiO3·nH2O. הכריזוקולה נברא בששת ימי בראשית על ידי תהליך שניוני. בתחילה מתרחש תהליך של ריכוז הנחושת בתהליכים מגמתיים הידרותרמיים שבהם תמיסות מימיות חמות המכילות נחושת עוברות דרך סלעים והנחושת שוקעת בהם (כמו בצ'ילה וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו) או בשקיעה של נחושת מומסת מתוך מים ששטפו סלעי יסוד שבמקור ריכוז הנחושת בהם היה נמוך (כמו בבקעת תמנע). הכריזקולה נוצרת כאשר בצר הנחושת עובר חמצון
הכריזוקולה נחשבה בעבר כמינרלואיד יותר מאשר כמינרל, משום שרוב הזמן היא אמורפית ורק בטמפרטורות גבוהות היא מתגבשת למבנה תלת-ממדי פילוסיליקטי - סיליקט במבנה בצורת לוחיות של Si4O10.
השימוש העיקרי בכריזוקולה הוא כמקור משני לכריית נחושת, כמו כן משמש המינרל כאבן קישוט בשל צבעו הנאה הכחול-ירוק וכן בשל דמיונו לאופאל, אם כי כריזוקולה טהורה פריכה מדי למטרה זו ורק דגימות המכילות גם קוורץ ניתנות לליטוש.
מקור השם מיוונית "כריסוס" – זהב ו"קולה" – דבק, רמז לשם לחומר שימש להלחים זהב. הראשון להשתמש בשם היה תאופרסטוס ב-315 לפנה"ס.
מקומות שבהם ניתן למצוא את המינרל הם: ישראל (בבקעת תמנע), הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, צ'ילה, קורנוול באנגליה ומדינות ארצות הברית :אריזונה, יוטה, ניו מקסיקו ופנסילבניה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כריזוקולה |