כף ויליאמס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כף ויליאמס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

כף ויליאמס או קייפ ויליאמסאנגלית: Cape Williams) הוא כף מכוסה קרח, המהווה את קצה חצי האי ביואל, ממזרח לקצהו של קרחון לילי[1], ובקצהו של קרחון ג'ורג' וקרחון זייקוב, בקצה חוף פנל באדמת ויקטוריה שבאנטארקטיקה.  

אורכה של הכף 28 קילומטרים. 

היסטוריה

הכף התגלתה בפברואר 1911 על ידי הספינה טרה נובה במסגרת משלחת טרה נובה אשר חקרה את האזור שממערב לכף נורת'[1]. הכף נקראת על שם ויליאם ויליאמס, צ'יף (ראש חדר המכונות) של האוניה טרה נובה[1].  

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0