כף דניסון
כף דניסון (באנגלית: Cape Denison) הוא נקודה טרשית בראש מפרץ קומונוולת' באנטארקטיקה. הוא התגלה בשנת 1912 על ידי משלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה (1914-1911) בפיקודו של דאגלס מוסון, שקרא לו על שם סר ראלף דניסון מסידני, נותן החסות למשלחת. על הכף הוקם הבסיס הראשי של המשלחת. הכף, שמוסון כינה אותו "המקום נשוב-הרוחות ביותר על אדמות", היה מועד למשבי רוח קטבטית עזים ביותר.
אתר היסטורי
האתר, הכולל את צריפי מוסון, מעגן סירות והממצאים ההיסטוריים שנמצאו במימיו, הוכרז כאתר היסטורי או מצבת זיכרון באנטארקטיקה, בעקבות פנייה של אוסטרליה לאספה המייעצת של הברית האנטארקטית.
המטוס הראשון באנטארקטיקה
מזחלת הטרקטור האווירי, המטוס הראשון שהובא לאנטארקטיקה (ב-1912), הוצבה בכף דניסון, אם כי מעולם לא המריאה בהיותה ביבשת משום שניזוקה בהעברה לשם. האווירון, ויקרס מונופלן מסוג R.E.P. (סוג המטוס הראשון שבנתה חברת ויקרס), שימש לזמן קצר כ"טרקטור שלג מונע במדחף" ואחר ננטש, כיון שהבוכנות שלו נתקעו בגלל הקור. שריד המטוס נמצא ב-1 בינואר 2010. הנגר של המשלחת המאוחרת ביותר לכף דניסון נתקל בחתיכות קטנות (15 ס"מ) של צינור הדלק, שהתגלו בנמל בשעת השפל. החתיכות שנמצאו נחתכו מן הקטע האחרון של שלד המטוס ושימשו כאבזרים להגה. צוותו של מוסון ניסה לייצר הגה קרח מתכתי. המתקן הזה החליף את ההגה המקורי (שלא פעל במהירויות הנמוכות שאליהן הגיע הטרקטור האווירי). ההגה המקורי שמור בצריף מוסון בכף דניסון, ואילו הגה הקרח נמצא במחלקה האנטארקטית בהובארט, טסמניה.
שרידי המרכב עודם קבורים מן הסתם תחת הקרח סמוך לצריפי מוסון. עומק הקרח הוא 3 מטרים והשרידים נמצאים כ-30 מטר משפת הנמל. הייתה כוונה לנסות לחפור באתר - חפירה דומה שנעשתה בקרבת מקום ב-2008 לא העלתה דבר, אבל מאז נעשה שימוש במכשור משוכלל יותר (מגנטומטר, מכ"ם חודר קרקע, גלאי מתכות, GPS דיפרנציאלי, קידוח קרח) ונמצא מיקום מדויק יותר. מכל מקום, ב-2011-2010 נדחתה העבודה בגלל עיכובים לוגיסטיים, וב-2012-2011 ו-2013-2012 עקב הופעתו בשטח של קרחון ענק B9B, שנלכד בקרח מוצק ומנע גישה מאוניית האספקה של אנטארקטיקה הצרפתית "ל'אסטרולאב" אל מפרץ קומונוולת'.[1][2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ קרן צריפי מוסון Mawson's Huts Foundation > Conservation
- ^ קרן צריפי מוסוןMawson's Huts Foundation > News
