כף בירד (האי שארקו)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כף בירד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

כף בירד או קייפ בירדאנגלית: Cape Byrd) היא לשון יבשה נמוכה ומכוסה קרח באי שארקו, בארץ פאלמר שבאנטארקטיקה[1].

לשון היבשה מהווה את הקצה הצפון מערבי של האי שארקו.

היסטוריה

גילוי לשון היבשה

האי שארקו התגלה ב־11 בינואר 1910[1][2], על ידי המשלחת הצרפתית הרביעית לאנטארקטיקה בפיקודו של ז'אן-באטיסט שארקו[1][2].

שארקו וצוותו ראו את האי ממרחק, ולא ידעו כי מדובר באי[2].

העובדה שמדובר באי הוכחה על ידי סר יוברט וילקינס[1][2], שטס סביב האי ב-29 בדצמבר 1929[1][2] (קודם לכן לא ידעו אם מדובר באי או בחצי אי[2]).

יוברט ויליקינס גילה את לשון היבשה בטיסה זו, שיצאה מהספינה ויליאם סקורסבי.

האי (ולשון היבשה) צולמו מהאוויר על ידי צי ארצות הברית ב-8 בפברואר 1947, במסגרת מבצע קפיצה לגובה[2].

לשון היבשה מופתה לראשונה בשנת 1960 על ידי דרק סירל (Derek J.H. Searle) מסקר שטחי חסות איי פוקלנד[2], בהתבסס על תצלומי האוויר[2].

מקור השם

וילקינס נתן ללשון היבשה את שמה[1].

וילקינס קרא ללשון היבשה על שמו של תת- אדמירל ריצ'רד בירד, מצי ארצות הברית, שהנהיג חמש משלחות מחקר לאנטארקטיקה[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 מידע גאוגרפי והיסטורי
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 מידע גאוגרפי והיסטורי באתר הגאזט האנטארקטי המשווה SCAR של ממשלת אוסטרליה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31161254כף בירד (האי שארקו)