כנסיית מריה ה"קדושה" (ברלין)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה. כנסיית מריה ה"קדושה" (בגרמנית: Marienkirche ;St.-Marien-Kirche) היא כנסייה ברחוב קרל ליבקנכט (Karl-Liebknecht-Straße), לשעבר רחוב קייזר וילהלם (Kaiser-Wilhelm-Straße) במרכז ברלין, ליד אלכסנדרפלאץ. מועד ההקמה של הכנסייה המקורית אינו ידוע, אך הוא הוזכר כאתר שבו חיללו (Host desecration) לכאורה יהודים את שרידי ישו ב-1243. כתוצאה מהאשמות אלו הועלו מספר יהודים על המוקד במקום שנקרא לימים יודנברג (Judenberg).[1] המקום מוזכר בכרוניקות גרמניות ב-1292. משערים שהקמת הכנסייה הייתה מוקדם יותר במאה ה-13.
הארכיטקטורה של הבניין היא ברובה שחזור מודרני מסוף המאה ה-19 ומהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. הכנסייה הייתה במקור כנסייה קתולית, אך מאז הרפורמציה ב-1539 הייתה כנסייה פרוטסטנטית לותרנית. הקהילה הייתה חלק מהאיחוד הפרוסי של הכנסיות מ-1817 עד 1948, ארגון גג של כנסיות שמשלב בעיקר קהילות לותרניות, אך גם קלוויניסטיות ומעט כנסיות הווידוי הפרוטסטנטי המאוחד (Confessing Church).
סקירה
כנסיית מריה ה"קדושה" היא הכנסייה של הבישוף של הכנסייה האוונגליסטית של ברלין-ברנדנבורג-שלזיה העליון לוסטיה. קתדרלת ברלין נמצאת בפיקוח משותף של כל הכנסיות החברות באיגוד הכנסיות האוונגליסטיות. עם זאת, הכנסייה אינה נקראת "קתדרלה" – שם שאינו שגור בפרוטסטנטיות הגרמנית אלא רק בשפה המדוברת של כנסיות קתדרלות שהיו כנסיות של בישופים קתולים לפני הרפורמציה.
יחד עם כנסיית ניקולס ה"קדוש", כנסיית מריה ה"קדושה" היא הכנסייה העתיקה ביותר בברלין. החלקים העתיקים ביותר של הכנסייה עשויים מגרניט, אך ברובה היא בנויה מלבנים, מה שמקנה לה מראה אדום בוהק. סגנון זה הועתק בבניית בית העירייה האדום של ברלין, הניצב בסמוך. במהלך מלחמת העולם השנייה ניזוקה הכנסייה קשות מהפצצות בעלות הברית. לאחר המלחמה הייתה הכנסייה במזרח ברלין, ובשנות ה-50 היא שוחזרה על ידי השלטונות במזרח גרמניה.
לפני מלחמת העולם השנייה, כנסיית מריה ה"קדושה" הייתה באמצע אזור צפוף אוכלוסין במחוז מיטה, והייתה בשימוש קבוע ככנסיית קהילה. לאחר המלחמה, אזור זה נוקה ממבנים הרוסים וכיום הכנסייה ניצבת במרחבים הפתוחים מסביב לאלכסנדרפלאץ, ומוצלת על ידי מגדל הטלוויזיה של ברלין.
מחוץ לכנסייה ניצב פסל של מרטין לותר. בכנסיית מריה ה"קדושה" שוכן קברו המונומנטלי של אוטו כריסטוף פון שפאר, גנרל-פלדמרשל של ברנדנבורג-פרוסיה, שפיסל הפסל הפלמי ארטוס קווילינוס האב, אולי בסיועו של ברתולומאוס אגרס (Eggers).[2] קרל הילדברנד פרייהר פון קנשטיין (אנ'), מייסד אגודת התנ"ך הוותיקה ביותר בעולם (Cansteinsche Bibelanstalt), נקבר בכנסייה ב-1719.
בשנת 1951 העבירו את מזרקת נפטון לקרבת הכנסייה.
אישים
כריסטוף אלברכט היה נגן עוגב במקהלה של הכנסייה בין השנים 1976–1992.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של כנסיית מריה ה"קדושה"
הערות שוליים
- ^ Encyclopaedia Judaica, Jerusalem, 1971, Vol 8, pg 1042-43.
- ^ Regina Bartsch-Molden: Artus Quellinus' Grabmal Sparr. Der Einfluß der Niederlande auf das Grabmal in Norddeutschland zwischen 1650 und 1725. PEter LAng Verlag, FrankfurtM. 1993, מסת"ב 3-631-46089-9 (zugl. Dissertation FU Berlin 1992).
