כללי הפוסקים
כללי הפוסקים הם כללים יחודיים לכל פוסק ופוסק, ונחלקים לשני חלקים: הראשון הוא כללי פסיקת ההלכה במקרי מחלוקת, המשמשות כשיקול חשוב בפסיקת הלכה נקודתית. כללים אלו יחודיים לכל פוסק, ולמשל, יש שהעדיף תמיד מניית רוב מתוך רשימת פוסקים קודמים מוגדרת, ויש שהעדיף שיטת הכרעה שונה. והחלק השני הם הכללים הנצרכים להבנת דברי פוסק מסויים, והבהרת כוונתו במטבעות לשון המצויות בדבריו. למשל, הבהרת כוונת פסיקתו כשכותב "יש אומרים כך ויש אומרים כך".
יש להבחין בין "כללי הפסיקה" שהם כלליים ומשמשים כהנחיה בכלל הספרות ההלכתית, לבין "כללי הפוסקים", שהם כללים המיוחדים לפוסק מסוים בלבד, ואינם תקפים בהכרח גם בדברי פוסקים אחרים.
כללי פסיקה מוזכרים בכל הספרות ההלכתית לדורותיה, החל מהתורה שבכתב, המשנה והגמרא, וכלה בספרי הראשונים והאחרונים. כללי הפוסקים, מוזכרים בעיקר בספרי האחרונים, שהגדירו כללי פסיקה לכל פוסק על פי דבריו בהקדמתו לספרו ההלכתי, וכן על פי טעמי פסיקותיו, ובאזכורים אגביים שכתב בדרכי פסיקת ההלכה לדעתו.
כללי הראשונים, כגון דרכם בפסיקת ההלכה במחלוקת חכמים, או במחלוקת תלמוד בבלי וירושלמי, וכן פירושם לכוונת מסקנת הגמרא, נכתבו במקומות רבים, כשהחלק העיקרי שבהם מתבסס על הקדמותיהם לספרי ההלכה שכתבו. ישנם כמה מקבצי כללים הכתובים בספרי הכללים האחרונים כגון בספר "יד מלאכי", שהמדפיסים ציטטו את החלק המתאים כהקדמה לספרי אותו הפוסק, שהתפרסמו בכך. למשל כללי הרי"ף הרא"ש והטור[1] וכן כללי הר"ן המרדכי ומפרשי הרי"ף[2].
ישנן שתי גישות בפוסקים האחרונים לגבי היחס ל"כללים" בשולחן ערוך (כגון 'סתם ויש הלכה כסתם'): פוסקי אירופה ובעיקר המשנה ברורה לא התייחסו לכללים אלו, אולם אצל פוסקי המזרח ובעיקר הכף החיים והרב עובדיה יוסף ניכרת ההשפעה של הכללים על פסיקותיהם[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים
- רבי יוסף קארו, הקדמה לספרו "בית יוסף"
- רבי משה איסרליש הקדמה לספרו "דרכי משה"
- רבי חיים חזקיהו מדיני, שדי חמד כרך ט', כללי הפוסקים, באתר היברובוקס
- רבי חיים פלאג'י, כל החיים, כללי הש"ס והפוסקים, באתר היברובוקס
- הרב יצחק יוסף, עין יצחק, אנציקלופדיה לכללי הפוסקים, באתר אוצר החכמה
ראו גם
הערות שוליים
- ^ כללי הרי"ף הרא"ש והטור, בתוך ש"ס וילנא מסכת שבת, באתר היברובוקס
- ^ כללי הרי"ף והר"ן, המרדכי ומפרשי הרי"ף, בתוך ש"ס וילנא מסכת ברכות, באתר היברובוקס