משפחת כלי בית ירח
.JPG)
כלי בית־ירח, לעיתים כלי חִ'רְבֵּת־קֶרָךּ (Khirbet Kerak Ware), משפחה קרמית של כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ג' (2300-2700 לפנה"ס).
המשפחה נקראת על שם בית ירח, עיר מוקפת חומה מתקופת הברונזה הקדומה שנמצאת בסמוך לכנרת, מצדו המערבי של נהר הירדן. בשנת 1920 נתגלו לראשונה, באתר זה, החרסים. החרסים אופייניים לאגן הים התיכון. דגמים שונים של כלים ממשפחה זאת נמצאו בארץ ישראל ובסוריה. חשיבותם המרכזית היא באבחון תקופת הברונזה המוקדמת.
מקור הקדרות
"כלי־החרס האלה מעבירים אותנו לעולם שונה בתכלית מעולם הקרמיקה הארצישראלית של תקופת ־הברונזה הקדומה שהכרנו עד כה", כתבה רות עמירן.[1] יחודה של משפחת בית ירח מהתוצרת המקומית מעיד כי מקורה באתר חיצוני לארץ ישראל. ברם, שכיחותם מוכיחה כי לא היו תוצאת מסחר, אלא נדודי עמים זרים לתוך כנען.
אין לדעת מה היה אופי ההגירה, וניתן לשקול אפשרות של חדירה שליוה ובלתי־המונית, אם מדובר בקבוצת הנוודים הטרנס־קווקזית[2] שיבאה את אחד האבות החשודים של משפחת בית ירח, קדרות קָרַז (Karaz) או פּוּלוּר (Pulur), המיוצגת היטב בעמקי קוּרָה (Kura) ואָרַקְסֶס[3]. חקר מקור המשפחה ריתק מספר ארכאולוגים בעשורים קודמים, והעלה מספר תיזות עיקריות למקור הקדרות. הראשונה היא זאת שהוזכרה לעיל, קדרות טרנס־קווקזית, ומתקבלת מאוד על דעת רוב החוקרים.
.JPG)
עמירן הבחינה[4] בסמיכות בין סוגי החומרים שהיו בשימוש תרבות אנטולית לחומרי הח'ירבת־קרך, ויתרה מכך החפירות בעמק עָמוּק (Amuq), הנמצא בדרום טורקיה, סמוך לגבול הסורי וקרוב לים התיכון, העלה דוגמאות קדרות מסוג ה'כלים מלוטשים אדומים ושחורים' (Red Black Burnished Ware) הדומים להפליא למשפחת בית־ירח. עמירן טענה כי הן "תרבות הנחושת" האנטולית והן התרבות שהביאה את משפחת בית־ירח ארצה קושרו על ידי אב קדמון משותף, התרבות הקווקזית. גם אפשר שהתרבות שנדדה לכנען יצאה מאנטוליה. רקע נוסף לזיהוי ניתן על ידי עמירן, זהו הרקע הצריפתי (ראו המשך מאמר). את הצריפה הייחודית שאופיינית למשפחה ניתן למצוא בשתי משפחות נוספות: משפחת ה־Black Topped, B ומשפחה קפריסאית, שכנראה מקורבת במידה מסוימת למשפחת בית־ירח.
מאפיינים
את מאפייני משפחת הכלים, ויחודם מיתר הקדרות הארצישראלית ניתן לחלק למספר תחומים, ואותם לשתי קבוצות כלליות : תהליכי היצור והמאפיינים הפיזיים־חיצוניים.
- תהליכי יצור - איכות החומר ממנו נעשו הכלים ירודה יחסית, וכתוצאה מכך הכדים פריכים ושבירים. הקרמיקה הזאת נעשתה ביד, ולא על אובניים. הקדרים שלקחו חלק בתהליך יצור הכלים, ידעו את סודות הצריפה. זאת אנו למדים מהצבעים האופייניים למשפחה - אדום ושחור. בני התרבות ירדו לעומק הצריפה המחמצנת והמחזרת. הכלים הוכנו בכבשנים בחום בינוני, ועל ידי השליטה בכמויות החמצן ותהליכי החמצון בזמן יצירת הכלי, נתן הקדר לכלי את צבעו המיוחד. הכדים הוחלקו בתהליכי ליטוש. החיפוי והמירוק של הכדים מיוחדים אף הם. את הכדים ציפו בחיפוי מבפנים ומבחוץ, ומירקו אותם באופן דחוס למדי. יש הטוענים כי מהות המירוק והחיפוי היא לחפות על חולשתו של הכלי, שהוזכרה לעיל. אין לדעת לבטח אם הכלים עוטרו לפני המירוק, או לאחריו, אולם ניתן להניח כי עניין זה השתנה מכלי לכלי.
- מאפיינים פיזיים־חיצוניים - במשפחה זאת צורות חדשות וייחודיות: קערות קטנות שצווארן רחב ועגול, וגופן מתחדד כלפי הבסיס הרחב; קערות עמוקות; קערות שקוטרי חלקיהן מסודרים בגדלים ויחס בלתי רגילים וכנים. צורת הידיות שונה, היא מפושקת ואלגנטית יותר, גימורה ניתן לה על ידי הקדר. באופן כללי, צורת הכלים עגלגלה במרכז וצרה בבסיס. צבעם החיצוני היה שחור, אדום כהה, חום כהה ולעיתים עוטרו בצבעים נוספים. צבעם הפנימי היה חום-כתום. העיטורים מחולקים לשלוש קבוצות ראשיות: העיטורים הלולייניים, שעקבו אחר צורת הכלי וקיבלו צורה שזִכתה אותם בכינוי "דרדר נידף ברוח". עיטור נוסף הוא עיטור גאומטרי־משהו של קווים דמויי סולמות, ובאחרונה איורי האדם או החיות שלרוב הציגו את ראש הבריה (לפעמים גם בחריתה).
תפוצה בארץ ישראל
כלי בית ירח נמצאו באתרים רבים ברחבי הארץ כאשר מוקדי התעשייה העיקריים הם באתרים חצור, בית ירח, בית שאן, אליהם היגרו הנוודים הטרנס-קווקזים. באתרים אלה התגלו כל טיפוסי הכלים וגם כלים להכנת אוכל, דבר המעיד על אוכלוסייה בעלת תרבות ואורח חיים זר. בקרבת אתרים אלה, אותם כינה פייר דה-מירושדג'י "אתרי גרעין", קיימים אתרים נוספים, אשר הימצאות הכלים בהם מעידה על סחר אפשרי עם אתרי הגרעין הסמוכים או על הגירה פנימית של בעלי מלאכה אשר יצרו את הכלים באתר. אתרים אלה המכונים "אתרים פריפריאלים" כוללים בין השאר את מגידו, יקנעם, יזרעאל ואתרים נוספים בעמק הירדן, עמק יזרעאל והגליל התחתון. בנוסף לאתרים אלה, התגלו במספר אתרים במרכז הארץ ודרומה כלים מהמשפחה אשר על-פי מחקר פטרוגרפי הוכח כי מקורם באתרי הגרעין בצפון, ומכאן שהתקיים סחר בכלים אלה, והם נחשבו לפריט יוקרה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רות עמירן, הקיראמיקה הקדומה של ארץ ישראל, 90 - 98, הוצאת מסדה, ירושלים, 1963.
- האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, כרך א', "בית ירח", אפרים שטרן, כרטא ירושלים.
קישורים חיצוניים
- כלי ח'רבת קרך, באתר המזרח הקרוב הקדום.
- בית ירח העתיקה, באתר היסטוריית המזרח הקרוב הקדום.
- כלי בית ירח, באתר רשות העתיקות.
הערות שוליים
- ^ רות עמירן, הקיראמיקה הקדומה של ארץ ישראל, 90 - 98, הוצאת מסדה, ירושלים, 1963.
- ^ R.S Mitchell, Transcaucasians: Settlement Migration, Trade, in the Early Bronze Age
- ^ R.S A. Sagona, The chronology of the Caucasus during the Early Metal Age: Observations from central Trans-Caucasus, p.544 - 546
- ^ R. Amiran, Connections between Anatolia and Palestine in the Early Bronze Age, Israel Exploration Journal. Vol. 2, 1952, p. 98-99