כלב בקר גידם-זנב אוסטרלי
 | |
| קבוצה | כלבי בקר וצאן |
|---|---|
| ארץ מקור | אוסטרליה |
| משקל | 15-22 ק"ג |
| גובה | 46-51 ס"מ |
| תוחלת חיים | 10-15 שנים |
| תיאור | כלב פרופורציונלי ומחוספס בעל אוזניים זקופות, רגליים ארוכות וללא זנב. |
| אופי | דרוך, ערני ועצמאי |
| שימוש | רעייה |
| אילוף | הסתגלות גבוהה |
כלב בקר גידם-זנב אוסטרלי (כבאנגלית: Australian Stumpy Tail Cattle Dog) הוא גזע של תת-המין כלב הבית. כלב הבקר גידם-הזנב האוסטרלי הוא גזע קטוע-זנב טבעי וגודלו בינוני. כלב הבקר גידם-הזנב האוסטרלי פותח באוסטרליה על מנת שירעה בקר, ונע בין דינגו לכלב רועים אירופאי.
הופעה
כלב הבקר גידם-הזנב האוסטרלי הוא כלב פרופורציונלי ומחוספס בעל אוזניים זקופות ורגליים ארוכות. מאפיין הגזע המיוחד ביותר, שעל שמו הגזע נקרא, הוא חוסר הזנב השכיח. כאשר ישנו זנב הוא קצר במיוחד, אורכו לא עולה על 10 ס"מ והוא לעולם לא נגדע. הפרווה בינונית עד קצרה, ישרה, צפופה וקשה. צבע הפרווה הוא אדום נקוד או כחול נקוד. גובה הזכרים הוא 46-51 ס"מ, בעוד הנקבות קטנות מהזכרים במעט. כלב הבקר האוסטרלי הוא גזע (בעל זנב ארוך) הדומה בהופעתו לכלב הבקר גידם-הזנב האוסטרלי, אך לכלב הבקר האוסטרלי יש רגליים קצרות ומסיביות יותר. בנוסף, הצבע החום המופיע אצל כלב הבקר האוסטרלי אינו מופיע אצל כלב הבקר גידם-הזנב האוסטרלי.
היסטוריה
כלב הבקר גידם-הזנב האוסטרלי התפתח מכלבי בקר סמית'פילד (Smithfield Cattle Dogs) באנגליה, שהובאו לאוסטרליה בתחילת המאה ה-19 ושם הורבעו עם הדינגו. רשימות של כלבי עבודה מתקופה זו נדירים מאוד, וישנם מספר תיאורים של פיתוח הגזע. אחד מהם הוא שמוביל בקר בשם טימינס (Timmins) מבאת'ורסט (Bathurst), ניו סאות' ויילס, הרביע כלבי סמית'פילד עם דינגו, ויצר גזע של כלבי עבודה שנקראו "נשכני טימינס". בניסיון לעמעם את מאפייני הדינגו שלהם ולהפוך אותם לכלבים קלים יותר לטיפול, הרבעות נוספות בוצעו עם קולי קצר שיער ויצרו כלבים כחולים ואדומים נקודים שלעיתים קרובות נולדו חסרי זנב.
בספר כלב ושמו בלו (A Dog Called Blue), הכותב נורין קלארק (Noreen Clark) טוען שגם כלב הבקר גידם-הזנב האוסטרלי וגם כלב הבקר האוסטרלי התפתחו מאותו גזע, שנקרא 'הילרי האל' ('Hall's Heelers'), ששמרו בשנת 1830 על עדרי בקר גדולים שרעה תומאס האל (Thomas Hall). כל הכלבים הורבעו גם עם כלבי בקר סמית'פילד וגם עם דינגו, אך הגזעים התפצלו בנקודה כלשהי בסוף המאה ה-19. הרבעה בררנית של כלבים חסרי או קצרי זנב תיקנה את המאפיינים של הגזע כיום[דרושה הבהרה]. סיכום של שתי הגרסאות של היסטורית הגזע קיימת בתקן הגזע של הפדרציה הבין-לאומית לכלבנות (הFCI).
כלב הבקר גידם-הזנב האוסטרלי מזוהה כיליד אוסטרליה על ידי מועדון כלבי הבקר גדמי-הזנב האוסטרלים של ניו סאות' ויילס וככלב עבודה על ידי מועצת הכלבנות האוסטרלית הלאומית. בנוסף, הוא מוכר במועדון הכלבים של ניו זילנד ככלב עבודה, וככלב רעייה במועדון הכלבים המאוחד. כלב הבקר גידם-הזנב האוסטרלי אושר באופן זמני על ידי הפדרציה הבין-לאומית לכלבנות ב-2005 ככלב בקר וצאן. יכול להיות שהגזע מוכר על ידי מועדוני גזע קטנים של כלבי רעייה או עבודה, או באינטרנט ברישום עסקי כלבים. בנוסף, הכלב מקודם כגזע חיית מחמד נדיר.
בריאות
המומים השוררים בקרב גזע חסר זנב זה הם 'פגמי קו האמצע'. אלו כוללים ספינה ביפידה, פי טבעת סתום ושפה שסועה. מומים אלו אינם נפוצים, אך מתרחשים מדי פעם. גורים הסובלים ממומים אלו ממוינים ומומתים. מומים אחרים כוללים חירשות (באוזן אחת או בשתיהן), PRA (מחלה תורשתית הגורמת לעיוורון הדרגתי) ומחלת אגן תורשתית.
מזג
המזג הכסף של כלב בקר גידם-זנב אוסטרלי מתואר בתקן הגזע כדרוך וערני, כמו כן שומר על בעליו בחברת זרים, אך מצוין כי הוא "צריך להיות נוח לטיפול" בתערוכות, אפילו אם טיפול זה קשה, מה שמצביע על כך שהוא מאוד עצמאי. כל כלבי העבודה צריכים תקשורת עם אנשים מגיל צעיר, והם צריכים אימון עקבי ופעילות במשך על ימי חייהם.
פעילויות
כלבי בקר גידמי-זנב אוסטרלים יכולים לקחת חלק בתחרויות אג'יליטי, משמעת, כושר משחק, פלייבול (Flyball), גישוש ואירועי רעייה. חושי רעייה ויכולת למידה יכולים להימדד במבחני רעייה לא תחרותיים. כלבי בקר גידמי-זנב אוסטרלים המציגים חושי רעייה בסיסיים יכולים להיות מאומנים להשתתף בתחרויות רעייה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כלב בקר גידם-זנב אוסטרלי |
- כלב בקר גידם-זנב אוסטרלי במדריך הפתוח. (באנגלית)
29128627כלב בקר גידם-זנב אוסטרלי