כביש הטבעת של לונדון

הכביש המהיר M25
	מחלף כביש M25 ו-כביש M4, ליד נמל התעופה הית'רו
מידע כללי
כינוי	כביש הטבעת של לונדון
ציר	כביש היקפי
כביש מהיר	לכל אורכו (מלבד כ-5 ק"מ בחלקו המזרחי)
אורך	188
מיקום
נקודת התחלה	גשר המלכה אליזבת השנייה
נקודת סיום	(מעגלי)
	; ה-M25 (כחול כהה) במפת בריטניה.

שגיאות פרמטריות בתבנית:דרך
פרמטרים [ ערים ראשיות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ אגרה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הכביש המהיר M25 (באנגלית: M25 Motorway) או בשמו כביש הטבעת של לונדון, הוא כביש טבעת (ברובו הגדול) מהיר המקיף את העיר לונדון, בירת הממלכה המאוחדת.

ה-M25 הוא כביש מהיר מלבד כ-5 קילומטרים בצד המזרחי, היכן שנקודת ההתחלה וסיום הכביש מחוברים בעזרת כביש ה-A282 (כביש אגרה) המורכב מגשר המלכה אליזבת השנייה ומנהרת תנועה. אורכו של ה-M25 הוא 188 קילומטרים והוא מרכז לתוכו כבישים וכבישים מהירים אשר נכנסים לתוך העיר לונדון, כמו גם כבישים היוצאים לשאר האי הבריטי (כמו ה-M3 וה-M4 שיוצאים דרום-מערבה וה-M40 וה-M1 שיוצאים צפונה למרכז אנגליה).

במקור נבנה הכביש עם שלושה נתיבים לכל כיוון, אך בחלקים רבים בכביש הורחבו מספר הנתיבים לכדי ארבעה, חמישה ואף בחלק קטן מהכביש ליד נמל התעופה הית'רו לכדי שישה נתיבים בכל כיוון. רובו הגדול של הכביש מואר כדי להעלות את הבטיחות בנהיגה לאורכו.

היסטוריה

בתחילת המאה ה-20 החלה להיווצר בעיית תחבורה אמיתית בעיר לונדון. לאורך השנים הועלו מספר הצעות להתמודדות עם הבעיה, עד שבשנת 1938 פורסמו מסקנות לגבי פיתוח כבישים מהירים על ידי המהנדסים צ'ארלס ברסלי ואדוארד לוטיינס. מספר שנים לאחר מכן פטריק אלברקרומבי, מעצב ערים ואדריכל, פרסם שני מחקרים (בין 1943–1944) לגבי הבעיות השונות של לונדון. בין היתר הציע אלברקרומבי להקים מספר כבישי טבעת סביב מרכז העיר, כאשר כל אחד מהם רחוק ורחב יותר מקודמו. תוכניות אלו לא מומשו בתקופה זו משום סיומה של מלחמת העולם השנייה והבעיות הכלכליות שבאו לאחריה.

בשנות ה-60 המועצה של לונדון הגדולה הגתה את תוכנית ארבע כבישי הטבעת סביב העיר. חלקים משתי הטבעות החיצוניות נבנו בתחילת שנות ה-70, אך שתי הטבעות הפנימיות שהיו עתידות להיבנות בתוך החלקים הפנימיים של העיר נתקלו בהתנגדות ורק קטעים בודדים נבנו ולבסוף התוכנית בוטלה בשנת 1973 לאור ההתנגדות הרבה. בשנת 1975 שונו התוכניות המקוריות ושתי הטבעות החיצוניות אוחדו לכדי טבעת אחת שקיבלה את השם M25. כך, החל משנת 1975 ועד 1986 נבנה הכביש בקטעים נפרדים, כאשר כל חלק נבחן וקיבל היתרי בנייה בנפרד. הכביש הגמור נפתח באופן רשמי במעמד ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר ב-29 באוקטובר 1986.

מחלפים עיקריים

קטע הכביש בין מחלף 14 - 15.

קטע הכביש בין מחלף 24 - 25.

קילומטרים	מחלף	מיקום	דרכים מצטלבות
הכביש המהיר M25
0	‏J1b	דרת'פורד	חיבור עם כביש A282
8.8	‏J2	דרת'פורד	כביש M2
14.0	‏J3	סוונלי	כביש M20
26.2	‏J5	סוונאוקס	כביש M26
46.0	‏J7	רייגייט	כביש M23
83.8	‏J12	ת'ורפ גרין	כביש M3
95.0	‏J15	נמל התעופה הית'רו	כביש M4
102.6	‏J16	ג'ררדס קרוס	כביש M40
122.8	‏J21	בריקט ווד	כביש M1
134.0	‏J23	פוטרז באר	כביש (M)‏A1
159.7	‏J27	אפינג	כביש M11
186.6	‏J31	דרת'פורד	חיבור עם כביש A282