רבי ישועה שבאבו
| לידה |
ה'ת"ל מצרים |
|---|---|
| פטירה |
ה'ת"ק (בגיל 70 בערך) צפת |
| רבותיו | רבי אברהם הלוי, רבי יצחק אריפול |
| חיבוריו | פרח שושן, שערי ישועה |
רבי ישועה שבאבו (ידוע גם כמהר"י זֵיין) (מצרים, בערך ה'ת"ל - צפת, בערך ה'ת"ק) היה מרבני מצרים וצפת תלמידו של רבי אברהם הלוי בעל הגינת ורדים, ומחבר ספר השו"ת שערי ישועה ועוד.
ביוגרפיה
נולד לרבי אברהם במצרים בערך בשנת ת"ל. קיימות השערות שונות על מוצא משפחתו[1]. היה תלמיד מובהק של בעל שו"ת גינת ורדים, רבי אברהם הלוי. ושל רבי יצחק אריפול[2]. כמו כן היה מקורב לגדולי מצרים האחרים, ביניהם לרבי אברהם יצחקי ולחותנו, רבי יוסף הלוי נזיר[3] (בעל שו"ת מטה יוסף). שימש תחילה כסופר הכותב שטרות. בשנת ה'תס"א התמנה לתפקיד רבני בקהילת סיליינוס שבקהיר[4]. מאז שנתמנה לדיין במצרים הפסיק לעסוק בכתיבת שטרות משום חשש לאיסור שוחד[5]. באותה שנה נפטר אביו.
בחודש אדר ב' ה'תפ"ו עלה לשישה חודשים ממצרים לגליל העליון להשתטח על קברי צדיקים ואח"כ חזר למצרים[6].
בשנת התפ"ז התרחשה מגפה במצרים והרב נשא דרשה בשבת הגדול כאשר החל הנגף בעם לא תפ"ץ[7]
עלה לארץ ישראל בשנת ה'תפ"ט[8] והתיישב בצפת. שם היה מרבני העיר. הוא מכונה לעיתים בפוסקים "מרבני הגליל העליון". נפטר בצפת סביב שנת ה'ת"ק.
רבי אברהם ישראל זאבי אמר עליו שלרוב מכוין בפסקיו אל האמת והלכה כמותו.
דבריו מובאים הרבה בספרות האחרונים שלאחריו (כגון הרב חיד"א בברכי יוסף, רבי עקיבא איגר בהגהותיו לשולחן ערוך, ועוד) כמקור חשוב.
בספרו שערי תורה בכת"י הנמצא בספריה הלאומית מופיע הספדים שהספיד את רבו רבי יצחק אריפול, רבי אליהו הכהן בעל שבט מוסר, רבי יוסף קובו ורבי משה ארדיטי ועוד. וכן דרשות שדרש במגיפה שהייתה בצפת[9].
כתביו
- תשובות ממנו מופיעות בספרו של רבו גינת ורדים.
- פרח שושן - הערות לשו"ת גינת ורדים של רבו[10]. נדפס לראשונה בקושטא ה'תצ"ב.
- שו"ת שערי ישועה, מכון ירושלים ה'תשמ"ח.
- ספר דרשות שלו שערי אורה מצויים בכתב יד[11].
- שערי תורה, דרשות והספדים, מצוי בכת"י בספריה הלאומית[12].
- הערות מגיליון השולחן ערוך שלו הודפסו בקובץ "בית אהרן וישראל" כרך כ"ב עמוד ז ואילך.
קישורים חיצוניים
- שבבו, רבי ישועה בן אברהם, פרח שושן, באתר היברובוקס
- זיין, רבי ישועה בן אברהם שבאבו, שו"ת שערי ישועה, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ ראו כאן בהערה 6, שיש הסוברים שמקורה במגרב ויש הסוברים שמקור משפחתו ביהדות אשכנז.
- ^ רפאל אהרן בן שמעון, טוב מצרים, עמ' 142
- ^ ראה מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל חלק ג, באתר היברובוקס
- ^ שערי תורה, באתר הספריה הלאומית
- ^ ברכי יוסף, חושן משפט סימן ט סעיף קטן יג.
- ^ אגרת אל המדפיס יונה אשכנזי, באתר הספריה הלאומית
- ^ שערי תורה (עמ' 116)
- ^ שערי תורה (עמ' 55), באתר הספריה הלאומית
- ^ שערי תורה כת"י
- ^ החיד"א בשם הגדולים (בערך על רבי ישועה) כותב על ספר זה: והרוב במה שכתב עליו ולעצמו הוא מציל".
- ^ ראו כאן בדברי פרופ' שלמה זלמן הבלין.
- ^ שערי תורה כת"י, באתר הספריה הלאומית
